ת"א 1224/04

תקציר

התובעת, רות רחל מוקתדר (רחל), הייתה בעלת זכויות החכירה בחלקת קרקע באזור. הנתבע, יעקב בדני (יעקב), היה קבלן בניין שבנה על הקרקע מבנה תעשייה על פי הסכם קומבינציה עם רחל. בהסכם נקבע כי רחל תעניק ליעקב 54% מזכויות החכירה תמורת הבנייה. עם זאת, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם היחסים בין השניים התערערו, מה שהוביל לשנים של התדיינות משפטית. יעקב סירב למסור את חלקה של רחל בנכס עם השלמת הבנייה בשנת 1989 וכן לא שילם ארנונה על הנכס, מה שמנע מרחל להשתמש בו. בסופו של דבר זכתה רחל בתביעה בשנת 1999, בה הורתה ליעקב למסור לה את החזקה בנכס. עם זאת, רחל לא יכלה להשתמש בנכס עד שנת 2002 בשל חוב ארנונה שנצבר בתקופת החזקתו של יעקב. רחל הגישה את התביעה הנוכחית בשנת 2004, בדרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממעשיו של יעקב. בית המשפט מצא כי יעקב אכן הפר את הסכם הקומבינציה בכך שניכה את חלקה של רחל בנכס ולא שילם ארנונה. רחל זכתה בפיצוי של 350,000 ₪ בגין אובדן דמי שכירות בתקופות החזקה שלא כדין, עם הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה קוזז על ידי הלוואה שלקחה רחל מיעקב, והותירה אותה עם 184,868 שקל. בית המשפט גם הורה ליעקב למלא את התחייבותו על פי הסכם הקומבינציה להכין מסמכים לרישום הבניין כבית משותף. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו. השופטת ציינה כי חלק מתביעותיה של רחל התיישנו בשל תקופת ההתיישנות, לרבות תביעותיה לתוספת קומות שיכלה לבנות ופיצוי בגין עוגמת נפש. הימנעותה של רחל מלממש את זכויותיה מוקדם יותר, למרות יכולתה לעשות כן, תרמה למצוקתה ולהפסדיה הכספיים. בנוסף, רחל לא הוכיחה די הצורך נזקים נוספים, כגון נזקים הקשורים לליקויי בנייה, הוצאות מימון וקרקעות גנובות. לבסוף, לא ניתן היה לפסוק את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם הקומבינציה לצד פיצוי בפועל בגין ראשי נזק חופפים.