ע"א 79/80

תקציר

פסק הדין מתייחס להסכם גירושין הקובע כי האישה לשעבר תוכל להתגורר בדירה עד לנישואיה מחדש מבלי לפצות את הבעל לשעבר, ולאחר מכן תימכר הדירה ותחולק התמורה שווה בשווה. עם נישואיה מחדש של האישה לשעבר, הגיש הבעל לשעבר תביעה למכירת הדירה וחלוקת הרווחים. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת הבעל לשעבר, והביא למינוי כונס נכסים שיפקח על מכירת הדירה כנכס ריק. האישה לשעבר ערערה על החלטה זו, בטענה כי חוק הגנת הדייר מעניק לה הגנה וכי יש למכור את הדירה כנכס תפוס. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי חוק הגנת הדייר אינו חל על הסכמי מכר מרצון. יתר על כן, בית הדין פירש את הסכם הגירושין כפשוטו, וקבע כי זכותה של האישה לשעבר להתגורר בדירה נפסקה עם נישואיה מחדש, ולכן יש למכור את הדירה פנויה. פסק הדין התייחס גם לסוגיית הפיצויים שנקבעו בהסכם הגירושין, וקבע כי על האישה לשעבר להביא ראיות כדי להיות פטורה מהפיצוי המוסכם, שבית הדין תיאר כסביר מאחר שנקבע מראש על ידי הצדדים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והורה לאישה לשעבר ולבעלה הטרי לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הבעל לשעבר.