עת"מ 63803-01-14

תקציר

התערבותו של בית המשפט בהחלטת הרשות לגבות היטל השבחה מוגבלת בהיקפה, ובית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעת משלו. עם זאת, כלל זה אינו חל כאשר המחלוקת היא משפטית או נוגעת להפעלת שיקול דעתה של הרשות בגבולות החוק. העותר טען כי הרשות לא כללה את המשיבים הדרושים וכי חל שיהוי מופרז בהגשת העתירה. בית המשפט מצא כי טענות אלה חסרות שחר, שכן היעדרם של הצדדים הנדונים לא יפגע בפסק הדין והעתירה הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש. עוד נטען בעתירה כי הרשות נעדרה ניקיון ידני, אך בית המשפט מצא כי התנהלות העותר לא העידה על חוסר תום לב. נושא המחלוקת העיקרי היה חוק ההתיישנות לעניין היטל השבחה. בית המשפט קבע כי כל היטל הנובע ממימוש זכויות לפני דצמבר 2006 הוא פסול בחוק ולא ניתן לתבוע אותו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הרשות לא יכלה לתקן את טעותה בכך שלא דרשה את ההיטל קודם לכן, בשל הזמן שחלף, הסתמכותה של העותרת על ייצוג הרשות והיעדר כל הטעיה או פגם מצד העותר. משכך, העתירה התקבלה, וכל חיוב בהיטל השבחה הנובע מזכויות שכבר מומשו בוטל. הרשות חויבה לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין.