ה"פ 1068/05

תקציר

המבקשים, רחל הרשקו ואליהו פרידמן, תבעו את המושב בדרישה לאכוף את זכותם לבנות על חלקת אדמה המכונה מגרש 94 במתחם המרכזי של המושב. המושב סירב בטענה שזכותם של המבקשים פקעה בשל התיישנות ושיהוי המבקשים. המבקשים טענו כי רכשו את זכויות הבנייה מהמושב בתמורה של 2,000 לירות ישראליות, שהמושב הכיר בהן. המושב טען כי הסכום ששולם הינו דמי כניסה בלבד וכי זכותם של המבקשים בחלקה הוחזרה בשנת 1977 במסגרת התחשבנות כוללת בין מר הרשקו לבין המושב. השופט פסק לטובת המבקשים, וקבע כי עילת התביעה טרם התגבשה כאשר ביקשו המבקשים לראשונה לממש את זכויות הבנייה שלהם, בשל מכשולים תכנוניים שמנעו את מימוש זכויות אלה. זכותם של המבקשים לבנות יכולה להתממש רק לאחר אישור תכנית ההרחבה בשנת 2004, ומשכך, התביעה לא חוסה תחת חוק ההתיישנות. זאת ועוד, השופטת קבעה כי טענת המבקשים לא לוקה בחסר מחמת שיהוי, שכן המבקשים מימשו את זכויותיהם באופן מיידי, ואי היענות המושב לבקשותיהם אינה יכולה להיחשב בסיס סביר לחוסר המעש של המבקשים. באשר למהות התשלום, קיבלה השופטת את טענת המבקשים כי 2,000 הלירות הישראליות משקפות את מלוא התמורה בגין זכויות הבנייה ודחתה את טענת המושב כי מדובר בתשלום דמי כניסה. השופטת דחתה גם את טענת המושב כי התמורה בגין החלקה הוחזרה למר הרשקו, וקבעה כי התשלומים הנזכרים בפרוטוקולים של ישיבות המושב התייחסו לשכר המגיע למר הרשקו בגין עבודות אינסטלציה. בעקבות זאת קבע השופט כי זכותם של המבקשים לבנות על המגרש, ביחס למושב, תקפה, בכפוף לזכויותיהם מול רשויות אחרות, והורה למושב לשלם למבקשים הוצאות משפט, שנקבעו על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.