ע"א 9056/12

תקציר

בתיק זה של ערכאת הערעור, הסוגיה העיקרית סובבת סביב בקשת המערערים להגיש ראיות חדשות ולתקן את טענותיהם העובדתיות בנוגע לפעילותם העסקית. בית המשפט מדגיש את הכלל לפיו אין לקבל ראיות חדשות בערעור אלא אם הן נחוצות לצורך הכרעה או בשל טעמים משמעותיים אחרים. המערערים ביקשו להביא ראיות הנוגעות לאירועים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתקבל בחלקו בשל עיתויו. עם זאת, נדחו טענות בדבר עובדות שניתן היה להציגן בעבר. גם המערערים ניסו לשנות את טענתם, וטענו לראשונה בערעור כי עסקיהם הם עסק להשכרת מוניות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הצהרותיהם וראיותיהם הקודמות. בית המשפט יישם עקרונות השתק שיפוטי, המושתתים על תום לב ויושרה פרוצדורלית, כדי למנוע מהמערערים לטעון טענות סותרות שהיטיבו עמם קודם לכן. למרות הטענות להעדפת מהות על פני הליך, ציין בית המשפט את חוסר תום הלב של המערערים ואת היעדר הראיות המשמעותיות לתמיכה בטענותיהם החדשות. כמו כן, החלטת בית המשפט באשר לזהות מפעיל העסק אושרה, בהתבסס על הראיות הישירות שהוצגו במהלך המשפט. בהתחשב בשיקולים אלה, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם הוצאות נמוכות יותר בשל קשייה הכלכליים של משפחתם, כפי שצוין במכתבו של המערער מס' 2. בסופו של דבר, פסק הדין משקף את חשיבות העקביות בתביעות משפטיות ואת דרישת תום הלב הבסיסית במסגרת ההליך המשפטי.