ת"א 51573-05-17

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית שהגישו התובעים, אשר שכרו את שירותיה של החברה הנתבעת לשיפוץ ביתם, כנגד הנתבע, בעל החברה, בגין נזקים שנבעו מעבודות שיפוץ לקויות שביצעה החברה. התובעים טענו כי העבודה בוצעה ברשלנות והיו בה פגמים רבים, וסירבו לשלם את מלוא התשלום לנתבעת. הנתבע תבע את יתרת שכר הטרחה. השופטת פתחה בהערכת מהימנות העדים, ומצאה כי עדותו של הנתבע ועדותו של עדיו אינה משכנעת, בעוד שעדי התביעה היו מהימנים. לאחר מכן דן השופט באפשרות להרים את מסך התאגיד, כלומר להטיל על הנתבע אחריות אישית לחובות החברה, שלדעתו, היו מוצדקים במקרה זה בשל שימוש לרעה של הנתבע באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. הנתבע היה הבעלים המוחלט של החברה ושלט בפעילותה, לא ניהל רישומים כספיים תקינים ולא דיווח מיסים ולא סיפק הסברים בלתי מהימנים למחדלים אלה. בהתייחסו לשאלת הליקויים, מינה בית המשפט מומחה שמצא ליקויים חמורים ביותר בעבודות השיפוץ. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה, שהייתה ביקורתית כלפי עבודת הנתבע, ודחה את טענות הנתבע כי המומחה היה מוטה וכי רבים מהפגמים לא היו קיימים או שאין לייחס לו. השופט בחן כל פגם שהוזכר בדו"ח המומחה וקיבל את מרבית עמדות המומחה. השופטת דנה גם בטענות הצדדים בנוגע לעבודות נוספות שביצעה הנתבעת מעבר להסכם ומצאה כי התובעים חייבים לנתבעת 32,000 ₪ בגין עבודות נוספות אלו, ועוד 27,300 ₪ כאמור בכתב התביעה. השופטת דחתה את טענת הנתבע כי התובעים הפרו את חובתם להפחתת נזקים בכך שלא אפשרו לו לתקן את הליקויים, וקבעה כי הליקויים נבעו מעבודתו הרשלנית של הנתבע וכי בצדק התובעים לא סמכו עליו שיבצע את התיקונים. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בסך 105,267.52 ₪, בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה בסך 10,000 ₪, ואת חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה, הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 146,794.52 ₪. בנוסף, חויב הנתבע להחזיר לתובעים שיק ביטחוני בסך 57,000 ₪ בתוך 30 יום. עוד ציינה השופטת כי הסכומים יישאו ריבית והצמדה על פי חוק, וישולמו בתוך 60 יום.