ע"א 646/78

תקציר

הסכסוך בין מ. בורוכוביץ בע"מ לבין עיריית רמת גן בנוגע לביצוע עבודות הועבר לבוררות. הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים קבע מינוי שני בוררים, כאשר במקרה הצורך ימונה בורר שלישי. שני הבוררים מינו בורר שלישי, עו"ד יצחק מוריץ, אך הייתה מחלוקת האם הוא מונה כבורר שלישי או כבורר מכריע. לאחר מתן פסק הדין עתר המערער, בורוכוביץ', לבטלו, בטענה כי אין לבוררים סמכות למנות בורר מכריע. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, והמערער ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בדעת רוב, דחה את הערעור. דעת הרוב קבעה כי לבוררים נתונה הסמכות למנות בורר מכריע, שכן הסכם הבוררות לא אסר זאת במפורש. הכף נטתה לטובת פרשנות זו, שכן ההסכם התייחס לשטר הבורר, שהסמיך את הבוררים למנות בורר שלישי. בנוסף, התנהלות הבוררים והצדדים הציעה את הסכמתם למינוי בורר מכריע. הרוב הסכים גם עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא נפל עיוות דין בפסק הדין, אשר סיפק נימוק עצמאי לדחיית הערעור. השופט שמגר, בהסכמתו לדחייה, הדגיש כי הסכם הבוררות התייחס במפורש לבורר שלישי ולא העניק לבוררים שיקול דעת לבחור בין בורר שלישי לבורר מכריע. לדבריו, האזכור של "התייעצות עם הבוררים האחרים" הצביע על מינוי בורר נוסף שישתף את שני הראשונים בתהליך קבלת ההחלטות. עוד הדגיש כי המערערת ויתרה על כל התנגדות לסמכותו של מוריץ וכי פסק הדין לא גרם לעיוות דין. השופט ח' כהן, שהסכים אף הוא, הדגיש כי שופט בית המשפט המחוזי בחן נכונה את הראיות והתצהיר של מנהל המערערת, ומצא כי המערער הסכים למינוי בורר מכריע. כהן הרחיב על שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיות שלא נחקרו בחקירה נגדית אך נמצאו בלתי אמינות.