עת"מ 37091-09-17

תקציר

מדובר בעתירה נגד החלטת סגן הרופא המוסמך הראשי, לפיה העותר, נכה מוכר, אינו זכאי לליווי רפואי. העותר, שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 50% בשל הפרעת דחק פוסט-טראומטית ומקבל את הגמול הנדרש, ביקש להגדיל את הסיוע הכלכלי מסיבות רפואיות. לאחר מספר הערכות וערעורים, החליט סגן הרופא הראשי כי העותרת אינה זקוקה לליווי רפואי אלא לשירות חונכות, המתמקד בעידוד יוזמה ופעילות חברתית. העותרת טענה כי שירות החונכות לא ענה על צרכיה, והתמקד בתחום החברתי ולא בתפקוד הבית ובפעולות היום-יומיות בהן התמודדה. עם זאת, בית המשפט מצא את טענת המשיבים משכנעת יותר, שכן הליווי הרפואי לא נועד לטיפול בילדים או לעבודות הבית. בנוסף, השתתפותה הפעילה של העותרת במועדון נכי צה"ל הצביעה על יכולתה לתפקד ותמכה עוד יותר ברעיון כי שירות חונכות יהיה מתאים יותר. בית המשפט הדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו ודחה את העתירה, תוך שהוא מציין את הצורך בטיפול דחוף בנושא שירותי ליווי לחולי נפש.