ת"א 9269/07

תקציר

התובעת, יאן יבוא ושיווק חלקי חילוף לרכב בע"מ, תבעה את הנתבעים, דוד לובינסקי בע"מ ושרדר בע"מ, על סך 63.2 מיליון ₪, בגין התנהלות אנטי-תחרותית בענף הרכב. יאן משווקת חלקי חילוף לרכבי פיג'ו וסיטרואן. הנתבעים הם היבואנים הבלעדיים של כלי רכב אלה וחלקי החילוף שלהם. עד שנת 1998 רכשה יאן חלקי חילוף מהנתבעים, אך אז החלה לייבא אותם בעצמה. בשנת 2001 הסכימו הצדדים כי יאן תחזור לרכוש חלקי חילוף מהנתבעים, אך בשנת 2004 ביטלו הנתבעים את ההסכם ויאן חזר לייבא חלקי חילוף. יאן טענה כי הנתבעים הם מונופולים וניצלו לרעה את כוחם בכך שמנעו ממנה להתחרות בהם. עוד טענה כי הנתבעים הפרו את חוק ההגבלים העסקיים בכך שקבעו הסדר כובל עם מוסכי השירות שלהם, והפרו את חוק הפיקוח ואת צו הפיקוח. לטענת ג'אן, מעשי הנאשמים גרמו לה נזק, שהסתכם בעשרות מיליוני שקלים. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי יש לדחות את התביעה. עוד טענו כי סכום התביעה מהווה הרחבה של החזית, וכי יש להחריג את ההקלטות שצורפו לתצהיר התובע מהראיות. בית המשפט קבע כי הנתבעים אינם מונופולים ביבוא ומכירה של כלי רכב, או ביבוא והפצה של ספרות טכנית וציוד ייעודי לרכבים. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הגדרות השוק להן טענה, ולכן לא ניתן לבחון את חלקם של הנתבעים בו, או כי הם מנצלים לרעה את כוחם כמונופולין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים היו צדדים להסדר כובל, כהגדרתו בסעיף 2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים, בין השנים 2004 ל-2007, אשר חילק את השוק לפי מקום העסקים או האנשים עמם התמודדו הנתבעים. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה כי נפגעה ממעשי הנתבעים, ולכן אין זכאות לפיצוי. לפיכך, התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 80,000 ₪.