ת"א 30834-10-19

תקציר

יורשיו של סעיד רסמי אבו חוסיין (המנוח סעיד) תבעו לבטל שלוש הערות אזהרה על חלקת אדמה בקאא אלגרביה ולהכריז על בטלות הסכמי מכר שנחתמו על ידי חמישה נתבעים בנוגע לקרקע. התובעים טענו כי זכויות הנתבעים במקרקעין אינן תקפות בשל הסכם חלוקת העיזבון משנת 1983. בעוד שההסכם אושר על ידי בית המשפט העליון בשנת 2009, טענו התובעים כי הנתבעים אינם זכאים למכור את הקרקע לצד שלישי, דבר הפוגע ביכולתם של התובעים להשתמש בזכויות שרכשו בקרקע. הנתבעים, לרבות רוכש הצד השלישי, טענו כי התובעים אינם יריבים לעסקה ואינם יכולים להתערב בקשר החוזי. בנוסף, רוכש הצד השלישי טען כי רכש את הזכויות "על בסיס רישום" הבעלות, ולתובעים לא הייתה זכות להתערב בקשר זה. בית המשפט מצא כי לא המוכרים (הנתבעים 5-1) ולא הקונה (הנתבע 6) פעלו בתום לב. נקבע כי רישום המקרקעין אינו משקף את הזכויות בהם בפועל, וכי יש לראות את זכויות התובעים, שנרכשו בשנת 1993, כפועלים מטעם אח אחר, זוהיר, שהיה זכאי למקרקעין על פי הסכם חלוקת העיזבון. בית המשפט הבחין בין זכותם של התובעים להחזיק בקרקע ולהשתמש בה, לבין זכותם לרשום אותה על שמם, וציין כי זו עשויה להיקבע בהליכים עתידיים. נפסק כי חששם של התובעים שלא יוכלו להחזיק בחלק כלשהו במקרקעין כתוצאה מעסקת הנתבעים אינו מצדיק את ביטול החוזה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי לתובעים, כצד שלישי לחוזה, לא היה מעמד לבקש את ביטולו, מה גם שלא טענו כי החוזה היה למראית עין בלבד. בסופו של דבר דחה בית המשפט את תביעת התובעים והורה להם לשלם הוצאות משפט משותפות בסך 11,700 ₪ לנתבעים 5-1 וסכום שווה לנתבע 6. בפסק הדין הודגש כי סעדם של התובעים מצוי בהליכים נפרדים לביסוס זכותם להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים והדגישה את הצורך לפתור את המחלוקות ארוכות השנים בנוגע לאדמות משפחת חאג' אחמד בבאקה אלגרביה.