ע"א 1777/03

תקציר

במקרה דנן, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחים, כאשר ערכאת הערעור אינה מוצאת עילה לסטות מממצאיו המפורטים והמנומקים של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בחן בדקדקנות את חומר הראיות, עדויות העדים ונסיבות המקרה, וקבע מסקנות ברורות הן לגבי אחריות והן לגבי פיצויים. סוגיה מרכזית נסובה סביב נהיגתו של המשיב ברכב ללא ביטוח, תוך שלילת זכותו לפיצויים לפי סעיף 7(5) לחוק הפיצויים. עם זאת, סעיף 7א קובע חריג אם הנהג לא היה מודע להיעדר הביטוח, דבר שאישר בית המשפט המחוזי על סמך העובדות: המשיב נהג ברשות הבעלים ולא סביר שידע על מחדל הביטוח. בית המשפט התייחס גם לשאלה האם המשיב, בשל יחסיו עם בעל הרכב ובירור מוגבל בנושא ביטוח, פעל באופן סביר בנסיבות העניין. בנוסף, שקל בית הדין את מעמדה התעסוקתי של המשיבה ואת מאמציה בתום לב לברר ביטוח, ואישר את תחולת סעיף 7א'. החלטת בית המשפט המחוזי לשלול זכות החזרה כנגד המשיב 3 התקבלה, שכן המשיב מס' 2 זוהה כבעל המשאית. לבסוף, בעניין הפיצויים והפיצויים, הוכרה בחינתו המדוקדקת של בית המשפט המחוזי את אובדן כושר ההשתכרות של המשיב, בהתחשב בניסיונותיו לעבוד לאחר התאונה למרות המגבלות הרפואיות. סכום הפיצוי נקבע מאוזן וסביר, בהתחשב במכלול הראיות. הן בערעור העיקרי והן בערעור שכנגד לא היו עילות מספיקות להתערבות בערעור, מה שהוביל לדחייתם ללא הוצאות נוספות. השופט א' גרוניס והשופט א' רובינשטיין הסכימו עם פסק דינו של השופט ריבלין.