ת"א 12377-11-22

תקציר

התובע הגיש תביעה אזרחית בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו רישיון הנהיגה שלו היה בתוקף במועד תאונת הדרכים (12.12.18). הנתבע טען כי לבית המשפט אין סמכות עניינית בעניין, שכן מדובר בערעור על החלטה מנהלית בדבר אמצעים מתקנים שהוטלו על התובע, לרבות שלילת רישיונו. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי החלטות הנוגעות לרישוי נהיגה ובטיחות מצויות בסמכותם הבלעדית של בתי המשפט לעניינים מנהליים. התובע לא פירט את העובדות המקנות סמכות שיפוט בכתב תביעתו והתעלם מהוראות בית המשפט להגיב להתנגדות השיפוט המקדמית של הנתבע. במקום להציג טיעונים לטובת סמכות בית המשפט, התובע שתק. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על כללים פרוצדורליים והחליט כי התביעה תידון בבית המשפט לעניינים מנהליים כפי שנקבע בחוק. לפיכך נדחתה התביעה האזרחית, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 16.8.23.