על"ע 3467/00

תקציר

במקרה מורכב זה, התייחס בית המשפט העליון לערעור בעניין העונש המשמעתי שנגזר על עו"ד מיכאל צלטנר, עורך דין ומנכ"ל חברת קרנית לשעבר, שהורשע בעבר ב-34 עבירות מס חמורות, בהן זיוף רישומים והעלמת סכומים ניכרים ממס הכנסה במשך מספר שנים. מתוך הכרה בחרפה המוסרית הטמונה בעבירות מסוג זה, במיוחד כאשר הן מבוצעות על ידי עורך דין המצופה ממנו לשמור על החוק, הדגיש בית המשפט את חשיבות השמירה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בתחילה קיבל צלטנר השעיה של 18 חודשים והשעיה על תנאי של 12 חודשים מעיסוק בעריכת דין, שבית הדין המשמעתי לא מצא כמקלה יתר על המידה. עם זאת, בית המשפט העליון סבר כי אין די בכך בהתחשב באופי ובהיקף עבירותיו, שלא רק הפרו חובות משפטיות אלא גם הפרו את עקרונות השוויון החברתי בכך שהתחמקו מאחריות כספית משותפת. למרות ששקל את הודאתו של זלטנר, בעיות בריאותיות, מאסר קודם וההשפעה על הקריירה המשפטית שלו, בית המשפט העדיף את המוניטין של המקצוע ואת אמון הציבור על פני הנסיבות האישיות. בעקבות זאת החליט בית המשפט להאריך את השעייתו של צלטנר מ-18 חודשים ל-5 שנים, דבר המשקף את חומרת מעשיו ושמירה על סטנדרטים משמעתיים העולים בקנה אחד הן עם האתיקה המשפטית והן עם ציפיות הציבור.