ת"א 24213-12-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשים להקפאת הליכים. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, מבחן הזיקה המרבית, והציפיות הסבירות של הצדדים, מצביעים שניהם על התדיינות בישראל. המשיבה היא חברה ישראלית, וסביר שהם צפויים להיתבע בארצם, במיוחד לאור מעמדם של המבקשים כסוחרים ותיקים. שנית, גם השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק מעדיפים את ישראל כפורום המתאים. טענות המבקשים בדבר הקשיים בניהול הליכים מחוץ לבלגיה, כגון נוכחות עדים, אינן משכנעות בעולם הגלובלי של ימינו, שבו התקשורת והתחבורה הפכו לקלות הרבה יותר. בנוסף, נסיבות ביצוע ההסכם השני, כמו גם טענתם המובהקת של המשיבים כי המבקשים הם סוחרים מבוססים בתחום הדפוס בישראל, מחזקים את התפיסה כי ישראל היא הסמכות הראויה. לבסוף, הכחשת המבקשים טענות מסוימות אינה מספקת ואינה משכנעת, ומטה עוד יותר את הכף לכיוון הפורום הישראלי. המבקשים יצטרכו לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪.