רע"פ 3575/19

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה, שהרשיע אותו בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. ההרשעה נבעה מאירוע משנת 2014 בו לא ויתר המבקש על זכות קדימה, וכתוצאה מכך התנגש אנושות ברוכב אופנוע. בית משפט השלום בתעבורה קבע כי רשלנותו של המבקש הייתה בינונית, וציין כי לא צפה באופנועים למרות שדה ראייה ברור והטיל עליו עונש של 10 חודשי מאסר, פסילת רישיון נהיגה למשך 10 שנים וקנסות כספיים. המבקש ערער על חומרת העונש, תוך ציון גילו, מצבו הרפואי והיעדר עבירות תנועה קודמות, וטען להקלה בעונשו לעבודות שירות. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה ערעור זה, תוך שהוא מותיר את העונש תואם את נורמות הענישה ובוחן את נסיבותיו של המבקש. המבקש הוסיף וערער, וביקש להקל בעונשו תוך הדגשת מצבו הרפואי, אך בקשתו נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כי העונש חרג מהמדיניות המקובלת ולא היה בלתי צודק. בית המשפט שב והדגיש את הצורך בהשלכות משפטיות חזקות כדי להרתיע מפני נהיגה רשלנית ולצמצם תאונות דרכים, וכן להבטיח שהכלא יהיה ער לצרכיו הבריאותיים של המבקש. לפיכך, הבקשה לערעור נוסף נדחתה ביום 30.6.2019.