ע"פ 1160/05

תקציר

המערער, ראש עיריית עפולה לשעבר, ערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שאן, שהרשיע אותו בעבירות סביבתיות לפי החוק למניעת מפגעים. האישומים נגד המערער נגעו לכישלונו, יחד עם העירייה שבראשה עמד וראש מחלקת התברואה בעירייה, להפעיל אתר פינוי פסולת עירוני כראוי, דבר שגרם לזיהום אוויר בלתי סביר. האתר קיים למעלה מעשר שנים, הופעל באופן בלתי חוקי ללא גידור מתאים, שלטים, ציוד לסילוק פסולת או ציוד כיבוי אש, והפסולת לא כוסתה מדי יום. כמו כן, שריפה שפרצה במקום במאי 1999 פלטה עשן, גזים ואבק לעבר שכונות סמוכות, ולא כובתה מיד. המערער הואשם, יחד עם העירייה וראש אגף התברואה, בגרימת זיהום אוויר בלתי סביר ואי נקיטת אמצעים למניעתו. בית משפט קמא הרשיע את שלושת הנאשמים, אך הטיל על המערער את האחריות לעבירות רק מיום שנודע לו על השריפה. היא הטילה קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שקבע כי חלה עליו אחריות פלילית כנושא משרה בתאגיד, שכן האחריות הייתה צריכה להיות מוטלת על נושא משרה אחר בעירייה. בנוסף, טען המערער כי לא הוכח זיהום אוויר בלתי סביר, כי מדובר באתר "פיראטי" בלתי מוסדר שהתקנות הרלוונטיות אינן חלות עליו, וכי הוא הועמד לדין באופן סלקטיבי מטעמים זרים. רוב השופטים דחו את הערעור וקבעו כי על המערער, כנושא משרה בתאגיד, מוטלת החובה לפקח ולנקוט אמצעים למניעת העבירות, והוא לא עשה כן. זאת ועוד, התקנות חלו על האתר, והיו די ראיות לכך שהמערערת ידעה על השריפה ולא נקטה באמצעים מספיקים לכיבויה או למניעת שריפות עתידיות. לבסוף, לא מצאו השופטים כל הצדקה לטענת המערער בדבר העמדה לדין סלקטיבית. השופט כהן, בדעת מיעוט, קבע כי המערער עשה כל שביכולתו למלא את חובתו, ויש לזכות אותו.