ע"א 8251/04

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתנה השופטת מ' נאור את פסק הדין, שאישר את ההחלטה המקורית לפסוק פיצויים למשיב בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים ביום 23.7.99. טענתם העיקרית של המערערים הייתה סיווגה של התאונה כתאונת דרכים רגילה או כתאונה הקשורה לעבודה, תוך השפעה על סכום הפיצוי בגין ניכויים רעיוניים המגיעים לכאורה. בתחילה תיאר המשיב את התאונה כקשורה לעבודה בהודעה למוסד לביטוח לאומי, אך בהמשך חזר בו והסביר לחוקר כי היא אינה קשורה לחובותיו בעבודה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה כי התאונה הייתה קשורה לעבודה, קביעה הנתמכת בעדויות המשיב והעד אבי טדסה. בית המשפט הדגיש את ההסתמכות על מהימנות העדות, ובפרט על עדותו של ד"ר טאובר, מומחה לאורתופדיה, שאישר את נכותו המשמעותית של המשיב. חרף טענת המערערים בדבר חוסר העקביות בדברי המשיב וקריאתם לניכוי פיצויים על בסיס טענת שווא ראשונית למוסד לביטוח לאומי, קבע בית המשפט כי גרסת האמת בסופו של דבר אמינה. בית המשפט הוסיף ופסק שלא להעניש את המשיב על פי דיני הנזיקין בגין הצהרותיו הכוזבות הקודמות, והגיע למסקנה כי עונש כזה אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הפיצוי המשפטיים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את פסיקת הפיצויים ומחייב את המערערים לשלם שכר טרחת עורך דין נוסף. הנשיאים א' ברק והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק דינה של השופטת נאור, והדגישו כי לא נמצאו טעויות בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא או בשומת הפיצויים.