ת"פ 42291-02-16

תקציר

הנאשם, מוחמד דיסי, הואשם בהחזקה וסחר בלתי חוקיים בנשק. למרות שדיסי לא חלק על העובדות, הוא טען כי מעשיו נופלים תחת החריגים של הגנה עצמית וצורך כהגדרתם בסעיפים 34י ו-34יא לחוק העונשין. לטענתו, בשל סכסוכים משפחתיים והיעדר כללי של אכיפת החוק בכפרו, כפר עקב, לא נותרה לו ברירה אלא לרכוש נשק להגנה עצמית. עם זאת, השופט קבע כי לא נשקפת מדיסי סכנה מיידית או מוחשית וכי הנשק, רובה סער, היה יותר התקפי מאשר הגנתי. השופט דחה גם את הטענה כי המשטרה כשלה באכיפת החוק בכפר עקב וקבע כי טענה כזו אינה יכולה להצדיק רכישת נשק. באשר לאישום הסחר בנשק, השופט הסכים עם ההגנה כי אין להרשיע את דיסי בשום עבירה הקשורה לסחר בנשק. השופט פירש את סעיף 144(ב2) לחוק העונשין כחל על סוחרי נשק ולא על רוכשים, והעסקה המוזכרת בכתב האישום אופיינה טוב יותר כניסיון לבטל עסקה קודמת מאשר כעבירה נפרדת. בסופו של דבר הרשיע בית המשפט את דיסי בשתי עבירות: רכישה והחזקה של נשק שלא כדין, שתיהן בניגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין. השופט זיכה אותו מהעבירה החמורה יותר של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2).