פש"ר 14346-11-12

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית להפטר מחובות בתיקי פשיטת רגל ובשיקול הדעת של בתי המשפט ביחס לחובות מזונות. בתחילה הפנו בתי המשפט חייבים שביקשו להגיש בקשה לצו הפטר לבית המשפט לענייני משפחה, אך בהמשך הוקנתה הסמכות לטפל בחובות מזונות לבית המשפט לענייני ציבור. גם בית המשפט העליון דן בנושא וגילה נטייה לרכז את ההליכים בבית משפט אחד - בית המשפט לפשיטת רגל - שבסמכותו להחליט על מעמדם של חובות מזונות. על בית המשפט לפשיטת רגל לשקול גורמים שונים, לרבות תום ליבו של החייב, נסיבותיו האישיות והאינטרסים של הנושים, כדי להחליט על הפטור. פסק הדין מסכם גם שני תיקים מרכזיים, פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו וקצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, המבהירים עוד יותר את שיקול הדעת של בתי המשפט ואת פעולת האיזון הכרוכה בהחלטה על פטור מחובות מזונות. בפרשת גמזו פטר בית המשפט את החייב מחובת מזונות, בהתחשב בהכנסותיו, בגיל החייב והזכאי למזונות, ובמצבם הכלכלי של הנושים. פרשת קצקה אף העניקה לחייב פטור מלא מהחוב, בהתחשב בגילו המתקדם, מצבו הבריאותי הרעוע ומצבו הכלכלי הקשה. על רקע משפטי זה, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב הנוכחי – בריאות לקויה, הכנסה צנועה והיעדר חוסר תום לב ביצירת חוב המזונות – קובעת השופטת כי יש להיעתר לבקשה לפטור מחוב המזונות. הדבר עולה בקנה אחד עם המגמות האחרונות בפסיקה, המכירה בכך שייתכנו נסיבות חריגות שבהן פטור כזה מוצדק. טענות המוסד לביטוח לאומי, אף שהן ראויות, גוברות על נסיבותיו האישיות של החייב, ומשכך מחליט השופט לפטור את החייב מחוב המזונות כחריג לכלל.