ת"א 32909-09-23

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 32909-09-23)** **מבוא** ההחלטה דנן עוסקת במחלוקת בין חברת "מגן בניה ושיקום בע"מ" (להלן: "התובעת") לבין חברת "מגה מגדל בע"מ" (להלן: "הנתבעת") וחברותיה, הנוגעת לאספקת פיגומי תורן. המחלוקת המרכזית בהחלטה זו נוגעת לסמכות בית המשפט לדון בתביעה, לאור הסכם בוררות קודם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין. **הרקע העובדתי והמשפטי** 1. **הסכם בוררות קיים:** ביום 20.12.2020 נכרת הסכם בין הצדדים בנוגע לפיגומים. במסגרת הליך קודם (ת"א 19126-05-23), הסכימו הצדדים, במסגרת הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, כי "כל המחלוקות בין הצדדים לעבר ולעתיד, תתבררנה במסגרת הליך בוררות". נקבע כי הבורר יהיה כפוף לדין המהותי ולהוראות ההסכם, משוחרר מסדרי דין וראיות, אך מחויב לנמק את החלטותיו ופסק דינו, והחלטותיו יהיו נתונות לערעור לפי חוק הבוררות. בנוסף, הוסמך הבורר לפסוק סעדים זמניים. 2. **הגשת תביעה לבית המשפט:** למרות הסכמתם לבוררות, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 14.9.2023. כתב הגנה ותביעה שכנגד הוגשו בחודש מאי 2024. 3. **בקשות צווי מניעה ועיון חוזר:** הנתבעים הגישו בקשה לצו מניעה וצו עשה, אשר נדחתה. לאחר מכן, הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה שדחתה את הבקשה. 4. **התייחסות בית המשפט לסמכותו:** במסגרת ההתפתחויות, פנה בית המשפט לצדדים (בהחלטה מיום 20.11.2024) ושאל מדוע תביעותיהם הוגשו לבית המשפט, וכיצד הדבר מתיישב עם פסק הדין המחייב בוררות. **הכרעת בית המשפט בסוגיית הבוררות** בית המשפט, השופטת עינת רביד, קבע כי **אין מקום להעביר את ההליך לבוררות**, וזאת מן הטעמים הבאים: 1. **מועד העלאת טענת הבוררות (סעיף 12, 13 ו-14 להחלטה):** * **העיקרון המשפטי:** סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי בית המשפט יעכב הליכים אם הוגשה תובענה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, וזאת **בתנאי שהמבקש היה מוכן ועדיין מוכן לקיים את הבוררות**. סעיף 5(ב) לחוק מבהיר כי בקשה לעיכוב הליכים יכולה להיות מוגשת בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך **לא יאוחר מהיום בו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה**. * **פרשנות בית המשפט העליון (עניין Dolphin Maritime):** בית המשפט מפנה לפסק דין של בית המשפט העליון, אשר הדגיש כי העלאת טענת הבוררות בשלב מוקדם נועדה למנוע ויתור משתמע על הטענה, מניעת טרחה מיותרת לבית המשפט ולבעלי הדין, וכן מניעת "בחירת ערכאות" על ידי הנתבע. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע כי הנתבעים **לא עמדו על עיכוב ביצוע ההליך מיד בתחילת הדיון**. גם כאשר טען בא כוחם כי הסיבה לכך היא מילואים, לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע לאחר חזרתו, ואף לא הוגשה התייחסות להחלטת בית המשפט מיום 19.12.2024, אשר ביקשה הבהרות בנוגע לסמכות. מועד הגשת כתב ההגנה (מאי 2024) היה לאחר הגשת התביעה (ספטמבר 2023), והבקשה להעברה לבוררות לא הועלתה באופן הולם ובמועד. 2. **העדר מוכנות קונקרטית לבוררות (סעיף 15 להחלטה):** * **העיקרון המשפטי:** על פי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, על המבקש עיכוב הליכים להוכיח כי הוא **"מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה"**. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע כי אין די באמירה של בא כוח הנתבעים כי "איני מתנער משאלת הבוררות". בהיעדר הוכחה כי הנתבעים אכן מוכנים לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לקיום הליך הבוררות (למשל, על ידי הגשת בקשה מסודרת, תמיכה בתצהיר, או התייחסות עניינית להחלטות בית המשפט), אין מקום להורות על העברת ההליך. 3. **התנגדות התובעת להעברה לבוררות (סעיף 16 להחלטה):** * **העיקרון המשפטי:** בעוד שהסכם בוררות מחייב, כאשר אחד הצדדים מתנגד במפורש להעברה לבוררות, ובפרט כאשר ההליכים כבר התקדמו בבית המשפט, בית המשפט ישקול בכובד ראש את העברת התיק, במיוחד אם קיימים שיקולים כבדי משקל כגון עיכוב הליכים לא סביר. * **יישום בענייננו:** בית המשפט ציין כי "משהצד השני מתנגד להעברה לבוררות", בשילוב עם הכשלים בהעלאת הטענה במועד ובאופן הנדרש, מביא למסקנה כי התיק יידון בבית המשפט. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה** * **קדימות והצדקה להעלאת טענת בוררות:** ההחלטה מדגישה את העיקרון שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, לפיו יש להעלות טענת בוררות **בשלב מוקדם ככל האפשר** של ההליך השיפוטי. איחור בהעלאת הטענה עלול להתפרש כוויתור עליה, ועלול להטיל טרחה מיותרת על בית המשפט ועל הצדדים. * **"בחירת ערכאות":** ההחלטה מתייחסת לניסיון למנוע "בחירת ערכאות", מצב בו צד (בדרך כלל הנתבע) ממתין להתפתחויות ההליך בבית המשפט, ורק אז מחליט אם להעביר את העניין לבוררות. המטרה היא למנוע מצב בו הנתבע "משחק" עם הליכי המשפט. * **נטל ההוכחה של מוכנות לבוררות:** ההחלטה מדגישה כי אין די בהצהרה כללית על נכונות לבוררות. נדרשת הוכחה לכך שהצד המבקש את העברת ההליך אכן "מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות", ובמקרה זה, הנתבעים לא הרימו נטל זה. * **גמישות בית המשפט מול מחויבות לצדדים:** על אף שהסכם בוררות מחייב, בית המשפט אינו פועל כ"מכונה" אלא שוקל את מכלול הנסיבות. במקרה זה, חוסר העמידה על זכות הבוררות במועד, והתנגדות התובעת, כמו גם ההתפתחויות שחלו בתיק בבית המשפט, הביאו להחלטה שאין להעביר את התיק. * **פרשנות תכליתית של סעיף 5 לחוק הבוררות:** בית המשפט מפרש את סעיף 5 לחוק הבוררות באופן תכליתי, במטרה להשיג את מטרות המחוקק: קידום בוררות יעילה, מניעת בזבוז משאבים, והבטחת הגינות הליכית. **סיכום** בית המשפט המחוזי החליט שלא להעביר את התביעה לבוררות, למרות קיומו של הסכם בוררות מחייב בין הצדדים. החלטה זו מבוססת על שילוב של עקרונות משפטיים, לרבות: 1. **איחור בהעלאת טענת הבוררות:** הנתבעים לא עמדו על זכותם לדרוש עיכוב הליכים והעברת התיק לבוררות במועד המתאים, כנדרש בחוק ובפסיקה. 2. **העדר הוכחת מוכנות מעשית לבוררות:** הנתבעים לא הוכיחו כי הם מוכנים לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לקיום הליך הבוררות. 3. **התנגדות התובעת:** התובעת הביעה התנגדות להעברה לבוררות. ההחלטה מדגימה את האופן שבו בתי המשפט מיישמים את חוק הבוררות, תוך איזון בין כיבוד הסכמים לבין הצורך להבטיח הליכים יעילים, הוגנים ומועילים, וכן למנוע מצבים של "בחירת ערכאות" או בזבוז משאבים שיפוטיים. התיק ימשיך להתברר בבית המשפט המחוזי.