רע"פ 2376-05-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי - רע"פ 2376-05-25 (פלוני נ' מדינת ישראל)** **הקדמה:** פסק הדין דן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל ערעור של המשיבה (מדינת ישראל) על גזר דינו של בית משפט השלום. המבקש הורשע בעבירת מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על בסיס הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש. **עובדות המקרה:** המבקש ביצע מעשים מגונים כלפי שתי נשים שונות במהלך נסיעה ברכבת ישראל, בכך שהכניס את ידו למכנסיו ונגע באיבר מינו כשרכסנו פתוח, כשהוא יושב מולן. **התפתחות ההליכים המשפטיים:** 1. **בית משפט השלום:** הרשיע את המבקש על פי הודאתו וגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית. 2. **בית המשפט המחוזי:** קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין. הצדדים הגיעו להסכמה לעניין העונש, לפיה יוטל על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצה במסגרת עבודות שירות, בכפוף לכשירותו לכך. משלא נמצא מקום מתאים להשמת המבקש לביצוע עבודות שירות, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר בפועל. 3. **בית המשפט העליון (בבקשת רשות הערעור):** המבקש טוען כי מקרים דומים, ואף חמורים יותר, הסתיימו בהסדר מותנה. הוא גם מעלה טענות נגד עמדת הממונה על עבודות השירות לגבי אי-מציאת מקום השמה, וטוען שהעונש שנגזר אינו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים. **ניתוח משפטי - עקרונות וחידושים:** 1. **החריג ל"גלגול שלישי" - דל"ת אמותיו הפרטניות:** השופט אלרון דחה את טענת המבקש בדבר האפשרות לקבלת הסדר מותנה. נקבע כי טענה זו "נטועה כולה בדל"ת אמותיו הפרטניות ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'". עיקרון זה מדגיש את גבולות ההתערבות של בית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור, כאשר ההתמקדות היא במקרים בעלי חשיבות ציבורית או משפטית רחבה, ולא במקרים הנתונים להכרעה פרטנית של הערכאות הקודמות. (ההפניה לרע"פ 62576-02-25 דדון). 2. **תוקפו של הסדר הטיעון והודאת המבקש:** הודגש כי המבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בהתאם. בפרט, צוין כי המבקש היה מיוצג בעת חתימת ההסדר, ולא הועלתה כל טענת פגם בייצוג. עובדה זו מחזקת את מעמדו של הסדר הטיעון כהחלטה סופית ומחייבת, אלא אם קיימים פגמים מהותיים בהליך החתימה. 3. **מעמד זכות ריצוי עונש בעבודות שירות:** השופט אלרון חידש והבהיר כי "אין למבקש זכות קנויה לריצוי עונש המאסר שהוטל עליו במסגרת של עבודות שירות". עיקרון זה מהווה תזכורת חשובה כי עבודות שירות הן חלופה לעונש מאסר בפועל, ולא זכות אוטומטית. ההחלטה אם לאפשר ריצוי בעבודות שירות נתונה לשיקול דעת, ובפרט כפופה למציאת מקום מתאים. (ההפניה לרע"פ 66780-01-25 ירדן). 4. **בחינת התאמה לעבודות שירות - תהליך מקיף:** פסק הדין מדגיש את התהליך המקיף שנערך לבחינת האפשרות של עבודות שירות. לא רק שהממונה על עבודות השירות בחן את העניין, אלא גם נערכה בחינה נוספת על ידי בית המשפט העליון עצמו, ולאחר מכן נשלחה הוראה לממונה לשוב ולבחון את המציאות. העובדה שלא נמצא מקום השמה, ואף הוצגה סיבה מפורשת לכך ("אין מקום העסקה המוכן לקבל עברייני מין בעלי מסוכנות בינונית-גבוהה"), מחזקת את ההחלטה הסופית בדבר ריצוי העונש במאסר בפועל. 5. **התאמת העונש להסכמת הצדדים:** טענת המבקש כי העונש שנגזר אינו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים נדחתה. בית המשפט הצביע על כך שבפרוטוקול הדיון מיום 19.2.2025, בא כוח המבקש ידע והסכים לכך שאם המבקש יימצא בלתי כשיר לעבודות שירות, דינו ייגזר ל-6 חודשי מאסר בפועל. הדגש על כך שהמבקש היה מיוצג בעת ההסכמה מחזק את העובדה שהעונש שנגזר תואם את הסכמתו. 6. **חומרת עבירות מין וחוסר התערבות ב"גלגול שלישי":** לאור חומרתן של עבירות מין, נקבע כי העונש שנגזר על המבקש אינו מחמיר עמו באופן המצדיק התערבות במסגרת "גלגול שלישי". עקרון זה מדגיש את הזהירות שבה נוקט בית המשפט העליון בהתערבות בעונשים, במיוחד כאשר מדובר בעבירות בעלות אופי חמור, אלא אם כן קיימת עילה משפטית מובהקת. (ההפניה לרע"פ 63474-04-25 צרפתי). **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה. השופט אלרון הדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: (1) ההגבלה על הגשת ערעורים ב"גלגול שלישי" למקרים בעלי חשיבות משפטית רחבה, ולא למקרים פרטניים; (2) תוקפו של הסדר טיעון שנחתם בהסכמת צד מיוצג; (3) היעדר זכות קנויה לריצוי עונש בעבודות שירות; (4) תהליך בחינה מקיף של התאמה לעבודות שירות, הכולל בחינות חוזרות ואף התערבות של בית המשפט העליון; (5) התאמת העונש להסכמת הצדדים, כאשר המבקש היה מיוצג; (6) ההשלכה של חומרת עבירות מין על שיקול ההתערבות בעונש. פסק הדין מחזק את סופיות ההליכים בערכאות הקודמות ואת החשיבות של הסכמות שהושגו כדין.