רע"א 2004-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **עובדות מרכזיות:** * ההליך עוסק במחלוקת על זכויות במקרקעין בהרצליה. * בשנת 1991 נרשמה הערת אזהרה על שם המבקש (שאול גניש) וגרושתו (המנוחה) בנוגע לזכויות חכירה במקרקעין. * בשנת 1999 נחתם הסכם מכר בין המבקש והמנוחה לבין מר עופר כחלון (הקונה), ונרשמה הערת אזהרה לטובת הקונה. הסכם זה בוטל, והצדדים חלוקים בשאלת חזרתם מביטולו. * בשנת 2001 נכרת הסכם בין הקונה לאדם שלישי (המשיב), שבנה בית במקרקעין ומתגורר בו מאז. * בשנת 2013 הוכרז המבקש כפושט רגל. * בפסק דין מיום 19.10.2020 נקבע כי הסכם המכר בטל, לקונה אין זכויות בנכס, המבקש הוא בעל זכויות החכירה, והמשיב יפנה את הנכס. * בהמשך, אושר הסדר נושים שכלל רכישת זכויות המשיב על ידי המשיב עצמו, תוך תשלום סך משמעותי לקופת הכינוס. הסדר זה עבר מספר שינויים ותיקונים בהתאם להערכות שווי עדכניות. * בסופו של דבר, המשיב שילם את מלוא הסכום, נרשמה לטובתו הערת אזהרה, וניתנה פסיקתא לסיום ההליכים נגד המבקש. * הבקשה הנוכחית (רשות ערעור) הוגשה על ידי המבקש וילדיו (כיורשי המנוחה) לבטל או לעכב את הסדר המכר, בטענה שהם יורשי המנוחה, שלה זכויות בנכס, וכי לא ניתנה להם זכות טיעון. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סמכות בית המשפט לפשיטת רגל ושיקול הדעת הרחב:** השופט מינץ מדגיש כי לבית המשפט של פשיטת רגל שיקול דעת רחב ביותר בתחום זה, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות. עיקרון זה נועד לאפשר לבית המשפט של פשיטת רגל, המומחה בתחום, לקבל החלטות יעילות לטובת קופת הכינוס ונושי החייב. ההחלטה מצטטת את רע"א 916/24 ורע"א 5966/22 כמבססות עיקרון זה. 2. **הגשת בקשות בשלבים מתקדמים של ההליך:** בית המשפט המחוזי (והעליון מאשר זאת) דחה את בקשת המבקשים, בין היתר, בשל הגשתה בשלב מאוחר מאוד, לאחר שההסדר אושר, התמורה שולמה, וההליכים כמעט הושלמו. ההחלטה רומזת כי התנהלות זו, של הגשת בקשות חוזרות ונשנות בשלבים שונים, נועדה למעשה למנוע את השלמת ההסדר. 3. **מעמד היורשים והזכויות שעוברות אליהם:** * **העדר הוכחת ירושה:** בית המשפט מצביע על כך שהמבקשים לא צירפו כל הוכחה (צו ירושה או צו קיום צוואה) להיותם יורשים. * **זכויות המוריש בלבד:** העיקרון המשפטי כי יורשים באים בנעלי המוריש ועוברות אליהם רק הזכויות שהיו למוריש בעת פטירתו (סעיף 1 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965) מודגש. ההחלטה מפנה לע"א 570/70 ו-ע"א 5774/91. * **ויתור המנוחה על זכויות בנכס:** הנקודה המרכזית שמובילה לדחיית הבקשה היא העובדה שהמנוחה, שהייתה אף היא בהליכי פשיטת רגל, הצהירה בפני בית המשפט בעת קבלת הפטר כי אין לה זכויות בנכס, וזאת במסגרת הסכם גירושין עם המבקש. הצהרה זו, שנאמרה בשנת 2014, גוברת על טענת היורשים כי יש לה זכויות בנכס. * **השתחררות נאמן המנוחה:** חיזוק נוסף לכך שלא היו למנוחה זכויות בנכס עולה מהצהרת הנאמן על נכסיה של המנוחה, שביקש להשתחרר מהתיק בשל העדר טענות מצד המנוחה בעניין זכויותיה בנכס. * **העברת זכויות לקופת הכינוס:** גם אם היו למנוחה זכויות כלשהן, אלו היו אמורות לעבור לקופת הכינוס במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלה. 4. **הערת אזהרה כזכות חוזית מעין קניינית:** המבקשים טוענים כי הערת האזהרה לטובת המנוחה מהווה זכות חוזית מעין קניינית, המקנה לה מעמד של נושה מובטח. אף אם הטענה נכונה מבחינה תיאורטית, בית המשפט קבע כי בפועל למנוחה לא היו זכויות בנכס מלכתחילה, ולכן אין לה כל בסיס. 5. **אי-חוקיות עסקאות סותרות (הטענה לגבי המשיב):** המבקשים טוענים כי לא ייתכן שהנכס נמכר למשיב ללא שמיעת עמדתם, וכי ייתכן שהסכם המכר המקורי בטל. בית המשפט קובע כי המשיב אינו רוכש במובן הקלאסי, אלא רוכש את הזכויות במסגרת הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט, ולאחר תשלום סכום משמעותי. זאת ועוד, בית המשפט השתית את קביעתו על כך שלמנוחה (ואף לקונה המקורי) לא היו זכויות בנכס, ולכן טענת עסקאות סותרות אינה רלוונטית בהקשר זה. 6. **מניעות (Estoppel) והתנהלות בעלי הדין:** בית המשפט רומז, במיוחד בפסקה 5, כי הגשת הבקשה על ידי המבקש "תחת המעטה ובלבוש ילדיו" לאחר שנים כה רבות היא התנהלות המעוררת סימן שאלה. בנוסף, העובדה שהמבקש התנגד לרישום המשיב כבעל הזכויות רק בפני בית המשפט העליון, כאשר ההליך החל עוד בשנת 2013, מעידה על שיהוי ועל חוסר תום לב. 7. **עדיפות נושים מובטחים לעומת נושים רגילים:** המבקשים טוענים כי הערת האזהרה מקנה למנוחה (ולאחר מכן להם) מעמד של נושה מובטח. אף אם הדבר היה נכון, ההחלטה מראה כי זכויות אלו, לו היו קיימות, היו עוברות לקופת הכינוס של המנוחה, ומשם, ככל שהיה מדובר בנכס ששייך לקופת הכינוס של המבקש, הסדר הנושים היה מקבל עדיפות. 8. **התעלמות מהחלטות קודמות ומהליכים שיפוטיים:** בית המשפט המחוזי (והעליון) מדגיש כי הוא אינו יכול לפעול בניגוד להחלטות של בית משפט זה (בית המשפט העליון). ההסדרים והפסיקות שניתנו בבית המשפט העליון מחייבים. 9. **הערכת שווי הנכס:** המבקשים טוענים כי מחיר הרכישה שנקבע בהסדר אינו משקף את מחיר השוק הריאלי. עם זאת, בית המשפט קובע כי ההסדר כבר הושלם, והוא אינו רואה טעם להתערב בו, במיוחד לאור ההיסטוריה של ההליכים וההתנגדויות הרבות. **סיכום:** ההחלטה מבטאת דבקות בהלכות המשפטיות הנוגעות להליכי פשיטת רגל, סדר עדיפות בין נושים, ומעמד היורשים. הנקודה המרכזית היא שהמנוחה, על פי הצהרתה המשפטית, ויתרה על זכויותיה בנכס, ולכן ליורשיה אין כל זכות נטענת בו, ובפרט לא זכות המצדיקה ביטול או עיכוב של הסדר נושים שהושלם. בית המשפט מטיל ספק אף בהתנהלותם של המבקשים, אשר הגישו בקשתם בשלב מאוחר מאוד, וזאת ככל הנראה ללא עילה משפטית מוצקה.