ת"א 42640-10-17

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים כי הנתבע סלל כביש באדמתם שלא כדין ופלש לרכושם. בית המשפט מורה לנתבעת לפנות את מקרקעי התובעים ולפנות את קטע הדרך הפוגע בקנייני התובעים, כפי שעולה מחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט. צו זה מבוסס על מספר ממצאים. ראשית, הכביש נסלל מבלי להיצמד לתכנית המתאר המאושרת ופלש למגרש התובעים, שבבעלותם של התובעים באופן חד משמעי. שנית, הנתבעת לא הביאה ראיות להסכמתם או אישורם המפורשים של התובעים לסלילת הכביש על אדמתם. שלישית, הנתבעת לא יכלה לטעון לזכויות קנייניות במקרקעין מכוח עקרון הרישיון המשתמע, שכן שתיקתם של בעלי הקרקע הקודמים אינה מהווה הסכמה, והתובעים הנוכחיים לא היו מודעים למיקומו האמיתי של הכביש עד לאחרונה. בנוסף, נדחתה טענת הנתבע להסכמת ההפקעה, שכן לא הובאה כל ראיה להסכמת התובעים לתוואי הדרך הקיים. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים בדבר חזקת התקינות המינהלית, שכן היא לא נכללה בבקשתם הראשונית. עוד קובע פסק הדין כי הנתבע יישא בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. לשני הצדדים זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.