עת"מ 49412-11-11

תקציר

העותר, שאזרחותו שנויה במחלוקת בין אתיופיה לאריתריאה, ביקש לקבל מעמד מקלט בישראל או לחילופין שלא לגרשו לאתיופיה. בית המשפט החליט כי אין מקום להתערב בעמדת המשיב כי העותר הוא אתיופי. יתר על כן, טענתו של העותר כי הוא נמצא בסיכון או יירדף באתיופיה אם יגורש לשם לא הייתה משכנעת דיה. תיאוריו של העותר עצמו על חוויות העבר שלו בראיונות שנערכו זמן קצר לאחר הגעתו לישראל סתרו את טענותיו הנוכחיות. הוא גם לא סיפק פרטים קונקרטיים על סיכונים או רדיפה כשניתנה לו ההזדמנות. גם טענותיו של העותר, לפיהן יש להחשיבו אריתריאי ולכן נמצא בסיכון באתיופיה, לא היו משכנעות. בית המשפט הדגיש כי לעותר קשרים ומשפחה באתיופיה, ארץ הולדתו, וכי הוא אף מחזיק בתעודת מעבר אתיופית. ככלל, העותר לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי יש להעניק לו מעמד פליט או הגנה מפני גירוש לאתיופיה, ולכן העתירה נדחתה. החלטה זו התקבלה על יסוד נסיבותיו הספציפיות של המקרה, בהתחשב בתביעות האזרחות הכפולה של העותר, בקשריו האישיים ובהיעדר ראיות משכנעות לסיכוני רדיפה.