עת"מ 2680/05

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות העותרים כי המשיבים הפקיעו שלא כדין למעלה מ-40% מאדמותיהם ללא פיצוי. השופט קובע כי העברת הקרקע הייתה חלק מתכנית איחוד וחלוקה שיזמו העותרים עצמם, ולכן דיני ההפקעה השונים אינם חלים במקרה זה. השופט מציין כי הסכמת העותרים הייתה תוצאה של משא ומתן וכי הם ביקשו לקדם את התוכנית לטובתם. לכן, הם לא יכולים להתלונן על תנאי ההסכם עכשיו. בנוסף, דוחה השופטת את טענות העותרים נגד חוקיותה של תכנית רצ/מק/1/1/ח, שלטענתם משנה את ייעוד הקרקע. השופט מציין כי התוכנית אינה משנה את ייעוד הקרקע אלא רק מחילה הוראות שונות בנוגע להתקנת תשתית. השופט מדגיש כי שינוי הייעוד הציבורי של הקרקע כך שישרת את הצרכים המתפתחים של הקהילה מותר. יתר על כן, העותרים אינם יכולים להיעזר בבית המשפט בערעור על אישור התוכנית, שכן היה עליהם לפעול בערוצים הפרוצדורליים המתאימים. כתוצאה מכך, השופט מחליט לדחות את העתירה ומורה לעותרים לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים.