ע"מ 872/06

תקציר

הדיון נסוב סביב תחולת התקנות הנוגעות לניכוי הוצאות רכב לצורכי מס. הכלל הבסיסי קובע כי יש לנכות את כל ההוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה לצורך קביעת ההכנסה החייבת, אלא אם צוין אחרת. ניכוי זה מותר כדי למנוע overtaxing יחידים. עם זאת, התקנות אינן ברורות באשר לשאלה האם הן חלות רק על הוצאות מעורבות או גם על הוצאות עסקיות. בית המשפט מפרש את התקנות כחלות רק על הוצאות מעורבות, כדי להישאר עקביות עם הכלל הבסיסי. יתר על כן, ההנחה כי סיווגו של רכב לפי פקודת התעבורה צריך לחול כאן עומדת בסתירה. בית המשפט קובע כי יש לראות בסיווג חזקה הניתנת להפרכה, כלומר ניתן לערער עליה באמצעות הצגת נתונים עובדתיים. כך, עומדת למערערת הזכות להוכיח כי כלי הרכב הנדונים שימשו אך ורק לצרכי עבודה ועסקים, וניתן לנכות את ההוצאות בהתאם. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של מבחן תכליתי המבוסס על שימוש בפועל ברכב, תוך מתן משקל רב יותר לעיקרון של תשלום מס על בסיס הכנסה ריאלית. מחלוקות עובדתיות יתבררו במהלך הליך ההתנגדות, והמערער נושא בנטל ההוכחה. לבסוף, נדרש המשיב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המערערת.