סע"ש 10122-04-21

תקציר

התובעת, עובדת בהריון שנעדרה ברציפות מעבודתה בשל מצב רפואי, פוטרה על ידי הנתבעת ללא הודעה מוקדמת או שימוע. התובעת טענה כי פוטרה בשל הריונה, ואילו הנתבעת ייחסה את הפיטורים לכך שהתובעת לא המציאה אישור המאשר את אי יכולתה לעבוד בשל מצבה הרפואי. בית הדין בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעת לא ידעה על הריונה של התובעת בעת קבלת החלטת הפיטורים. עוד נמצא כי היעדרותה של התובעת מעבודתה אכן נבעה ממצבה הרפואי בעקבות תאונת דרכים, וכי היא לא המציאה את האישורים הנדרשים ולא הבהירה את מצבה מול הנתבעת. לפיכך, קבע בית הדין כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כי פיטוריה קשורים להריונה. עם זאת, בית הדין מצא כי הנתבעת אכן הפרה את חוק עבודת נשים בכך שפיטרה את התובעת ללא רשות מהממונה על חוק עבודת נשים, כנדרש בחוק. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצויים שונים, לרבות הפסדי שכר בתקופת ההגנה (150% משכרה), השלמת פיצויי פיטורים, פיצויים בגין אובדן דמי הבראה, אובדן ימי חופשה, אובדן הפרשות לפנסיה ואי הודעה לעובד על תנאי העבודה. התובעת לא הייתה זכאית לפיצוי לא ממוני, פיצוי בגין היעדר ביטוח מחלה או פיצוי בגין אובדן דמי לידה, שכן טענות אלו לא הוכחו. הנתבע חויב לשלם לתובע פיצויים אלה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.