חדל"ת 55378-01-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **רקע והליכים מקדמיים:** המקרה עוסק בבקשה לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"). המבקשות, אפיסולאר אנטרפרייזס אינק. ואפיסולאר אנרג'י קורפורישון, תבעו את החברה המשיבה (טרקס אחזקות בע"מ) ונתבעים נוספים. פסק דין שניתן ביום 20.12.2023 חייב את החברה לשלם סך של 1,246,669 ₪ בצירוף מע"מ, וכן הוצאות בסך 540,000 ₪. מאחר שהחברה לא שילמה את חובה, הוגשה הבקשה לפתיחת הליכים. השתלשלות ההליכים המקדמיים טרם הדיון העיקרי הייתה מורכבת וכללה דחיות, ערעור לבית המשפט העליון (שנמחק לבסוף עקב אי הפקדת ערובה), ובקשות לדחיית מועדים. בית המשפט דחה טענות סף של החברה בנוגע להיעדר יידוע והכנה מספקת, וקבע כי החברה הייתה מודעת היטב להליך. **טענות החברה וההגנה:** החברה טענה כי הבקשה אינה תמימה, אלא ניסיון של המבקשות, חברות בשליטה סינית, להשתלט על נכסיה העיקריים – זכויותיה בחברת "רוח ירוקה" (בעלת תחנת כוח מרוח). נטען כי המבקשות גרמו נזקים ל"רוח ירוקה" וכי יש לחברה טענות קיזוז רבות נגד המבקשות. בנוסף, טענה החברה כי המבקשות לא ביצעו הליכי גבייה כנדרש לפי סעיף 10(ב) לחוק, בכך שלא פעלו לגביית החוב מיתר הנתבעים בפסק הדין ולא פתחו תיק הוצאה לפועל נגד החברה. לטענתה, כל זאת מוכיח כי אין המבקשות מעוניינות בגביית החוב, אלא בהשתלטות על נכסי החברה. החברה טענה כי אינה חדלת פירעון, כי יש לה נכסים משמעותיים (שמוערכים ביותר מ-10 מיליון ₪) וכי היא פועלת לגיוס משקיע שיזרים כספים לחברה. כמו כן, נטען כי נכסי החברה מוקפאים במסגרת הליך משטרתי, מה שמונע כעת פירעון החוב. **הכרעת בית המשפט - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **חזקת חדלות הפירעון (סעיף 10 לחוק):** בית המשפט בחן את הבקשה לאור סעיף 10 לחוק, הקובע חזקות לחדלות פירעון. במקרה זה, התקיימה חזקת חדלות הפירעון לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, שכן המבקשות מסרו דרישה לתשלום חוב שעולה על הסכום הקבוע בחוק, והבקשה הוגשה בתוך שלושה חודשים. 2. **טענת קיזוז:** בית המשפט דחה את טענת הקיזוז שהעלתה החברה, בנימוק שהיא לא פורטה כדבעי, הייתה מעורפלת וערטילאית, ולא נתמכה באסמכתאות או בתצהיר מתאים. בית המשפט ציין כי היה על החברה להעלות טענות אלו במסגרת ההליך המשפטי המקורי. עם זאת, הובהר כי דחיית טענת הקיזוז לצורך מתן הצו אינה מהווה הכרעה סופית בנושא, והנאמן שייבחר יוכל לבחון זאת מחדש. 3. **טענת חוסר תום לב:** בית המשפט דחה את טענת החברה לפיה המבקשות פועלות בחוסר תום לב. נקבע כי ניהול הליך משפטי ממושך ורצון לגבות חוב שנפסק בפסק דין מהווים מימוש זכות משפטית, ואינם בגדר חוסר תום לב. ההערכה שהחברה מחזיקה בנכסים נוספים מלבד מניות (כפי שהעיד נציג המבקשות) מובילה למסקנה כי הרצון לגבות את החוב באמצעים משפטיים עשוי להיות שיקול פרקטי ולאו דווקא ניסיון השתלטות חסר תום לב. 4. **אי נקיטת הליכי גבייה (סעיף 10(ב) לחוק):** בית המשפט דן בטענת החברה כי המבקשות לא נקטו הליכי גבייה כנדרש. הוסבר כי אי הפקת היתר תשלום אגרות הוצאה לפועל, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין חלוט, מהווה שיקול משמעותי, במיוחד לאור העובדה שיתר הנתבעים בפסק הדין לא גילו נכונות לשלם. בית המשפט קבע כי אין להתנות מתן צו לפתיחת הליכים בדרישה ראשונית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, שכן הנושים אינם מחויבים להסביר מדוע בחרו לפעול דווקא כלפי חייב ספציפי, כאשר בית המשפט חייב את הנתבעים יחד ולחוד. 5. **חדלות פירעון של החברה:** בית המשפט קבע כי החברה אכן נמצאת במצב של חדלות פירעון, בפרט חדלות פירעון תזרימית. זאת, בהתבסס על רישומה כ"חברה מפרת חוק", היעדר הגשת דוחות מאז 1998, העדר פעילות משתקפת, והעובדה שנכסיה מוקפאים. הטענות בדבר קיום משקיעים פוטנציאליים ומוכנות להציע הסדר נושים נחשבו כלליות ובלתי מסוימות דין. 6. **הבחנה בין פירוק לשיקום כלכלי (סעיף 9(ב) לחוק):** נקודה חשובה בפסק הדין היא ההכרה באפשרות להעניק צו לפתיחת הליכים לא במתווה של פירוק, אלא במתווה של שיקום כלכלי, כפי שמופיע בסעיף 9(ב) לחוק. בית המשפט שקל את הטענה בדבר קיום אפשרות לשיקום, במיוחד לנוכח האפשרות של כניסת משקיע. 7. **החלטה על פתיחת הליכים במתווה של שיקום כלכלי:** בית המשפט החליט, נוכח העובדות והנסיבות, להורות על פתיחת הליכים במתווה של הפעלה זמנית של החברה לצורך בחינת שיקומה הכלכלי. מונה נאמן (עו"ד יונתן סונדרס) שיגיש חוות דעת ראשונית תוך 30 יום לגבי סיכויי השיקום. לאחר מכן, יוחלט האם להמשיך במתווה השיקום או לעבור למתווה של פירוק. **חידושים משפטיים:** * **הדגש על שיקום כלכלי:** ההחלטה מדגימה את יישום העקרונות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאשר בית המשפט נותן משקל לאפשרות שיקום כלכלי, גם במקרים שבהם יש פסק דין חלוט וטענות לגבי אי פירעון. ההבנה שפתיחת הליכים אינה סוף פסוק וכי היא יכולה להוות פתח לשיקום, היא חידוש משמעותי. * **בחינת טענות קיזוז והגנה:** בית המשפט מבהיר את הסטנדרטים הנדרשים להוכחת טענות קיזוז והגנה במסגרת בקשת פירוק. הדרישה לפירוט, אסמכתאות ותצהיר מדויק היא חיונית, אחרת טענות אלו עלולות להידחות בשלב הראשוני. * **פרשנות אי נקיטת הליכי גבייה:** ההחלטה מספקת הנחיה חשובה לגבי פרשנות סעיף 10(ב) לחוק, לפיה אי נקיטת הליכי גבייה כנגד כל החייבים, או אי פתיחת תיק הוצאה לפועל, לא בהכרח ימנעו מתן צו לפתיחת הליכים, במיוחד כאשר ישנם שיקולים כלכליים (כמו אגרות) או נסיבות אחרות (כמו פסק דין המורה על חיוב יחד ולחוד). * **הבחנה בין מניעים:** בית המשפט מבחין בין מניעים לגיטימיים לגביית חוב (זכות משפטית) לבין טענות של חוסר תום לב. הנטל להוכיח חוסר תום לב מוטל על הטוען לו. * **בחינת חדלות פירעון תזרימית:** בית המשפט מזהה את המצב של חדלות פירעון תזרימית כגורם התומך במתן צו לפתיחת הליכים, גם אם לא מדובר בחדלות פירעון קלאסית (היעדר נכסים). בסיכומו של דבר, פסק הדין משקף גישה מאוזנת, המנסה למצוא פתרון הולם למצב בו נתבע חב חוב משמעותי, תוך שמירה על זכויות הנושים, אך גם בחינת האפשרויות לשיקום כלכלי של החברה, כפי שמתחייב מחוק חדלות הפירעון החדש.