עת"מ 44298-01-24

תקציר

החלטת בית המשפט מבוססת על בחינת הליך מכרזי פומבי והחלטות ועדת המכרזים. פסק הדין חוזר על העיקרון הקבוע לפיו בתי המשפט אינם פועלים כ"ועדת מכרזים עליונה", אלא התערבותם מוצדקת רק כאשר קיימת חריגה משמעותית מעקרונות ניהול מכרזים תקין. המכרז המדובר הוא לפרויקט טכנולוגי ושני העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס מכרזים ציבוריים הם שמירה על שוויון וטוהר המידות בין המציעים, ומתן אפשרות לרשות המנהלית לקבל החלטות כלכליות יעילות. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות הוראות המכרז, ובפרט בדבר הדרישה מהמציעים לקבל ציון מינימלי של 60% בכל פרק בפרק האיכות. העותר טען כי היה מקום לפסול את הצעתו של המשיב משום שקיבל ציון של 20% בסעיף אחד. בית המשפט הסכים עם העותר, וקבע כי לשון הוראות המכרז ברורה וחד משמעית, וכי על כל המציעים לעמוד באותם כללים. לפיכך, הצעתו של המשיב לא עמדה בתנאי הסף ודינה היה להיפסל. בית המשפט בחן טענות אחרות שהעלתה העותרת ולא מצא עילה להתערב בהחלטות ועדת המכרזים. אלה כללו טענות בדבר אי עמידתה של המשיבה בתנאי סף לניסיון קודם, השגות על דרישות המכרז בנוגע למאגר המידע, סבירות הצעתה של המשיבה לאור הפער המשמעותי מהעלות המשוערת ופסילת הצעת העותר. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת המקצועי הנתון לוועדת המכרזים ואת היקף ההתערבות השיפוטית המצומצם בעניינים אלה. מאחר שהצלחתו של העותר הייתה חלקית, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והעתק ממנו היה אמור להישלח לבאי כוחם.