בש"פ 5031/05

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא ביחס למקרה אונס, בו הורשע המערער, עובד תחזוקה באוניברסיטת בן גוריון, באונס בכפייה של סטודנטית מארה"ב שעמה התיידד. האירוע התרחש במהלך טיול בים המלח, שם ניצל המערער את המתלונן לאחר שהיו לבדם. המערער נעצר עד לתוצאות המשפט, במהלכו מסרה המתלוננת עדות מוקדמת ועזבה את הארץ. בית המשפט המחוזי קבע מלכתחילה כי התנהגותו של המערער אינה מעידה בהכרח על נטייה לעבירות מין, אך לאחר תסקיר משלים הוחלט כי נשקפת ממנו סכנה ויש להחזיקו במעצר עד תום ההליכים. הדו"ח המשלים הצביע על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות בתחום המיני והביע קושי בהערכה מדויקת של סיכון זה. המערער ערער על ההחלטה וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שחרר אותו כחלופה למעצר, במיוחד בהתחשב בעברו הנקי ובאופייה החד פעמי לכאורה של העבירה. עם זאת, הערעור נדחה, כאשר השופט קבע כי מעשיו של המערער היו חמורים ביותר והצביעו על סכנה גדולה לציבור. השופט הסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר הסיכון הנשקף מהמערער והצורך במעצרו, והדגיש כי אונס הוא עבירה חמורה שבגינה נדרש בדרך כלל מעצר. השופט גם הטיל ספק בכנות נכונותו של המערער לעבור גמילה מאלכוהול, שנתפסה כניסיון להבטיח חלופת מעצר. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. פסק דין זה ניתן ביום 26.6.2005.