ת"א 6899-12-13

תקציר

התובעים, בני זוג, היו בעלי חנות למותגי אופנה והנעלה בקניון בת ים. שריפה פרצה במחסן הפנימי של החנות ב-8 בדצמבר 2010. התובעים טענו כי השריפה נגרמה בשל רשלנותם בהשארת חנוכייה דולקת ללא השגחה והגישו תביעה לחברת הביטוח הנתבעת לקבלת תגמולי ביטוח. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה שהשריפה נגרמה מהצתה מכוונת של התובעים. לאחר מכן הגישו התובעים תביעה נגד חברת הביטוח בגין הפרת חוזה. בית המשפט בחן שלוש שאלות עיקריות: הראשונה, האם השריפה נגרמה כתוצאה מרשלנות התובעים או מהצתה מכוונת; שנית, האם תלונת חברת הביטוח הוגשה בזדון וללא סיבה; ושלישית, האם התובעים זכאים לסעד המבוקש. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. למרות שהחברה הציגה כמות משמעותית של ראיות חשודות, היא לא שכנעה די הצורך את בית המשפט כי התובעים מעורבים בהצתה. קביעותיהם של מומחי חברת הביטוח באשר לסיבת השריפה לא היו משכנעות דיין כדי להטות את הכף לטובתם. כמו כן, לא הוכח מניע ממשי לכך שהתובעים הציתו את העסק במכוון. באשר לשאלה השנייה, מצא בית המשפט כי חברת הביטוח פעלה רבות לבירור אירוע השריפה וסיבותיו, והחלטתה להגיש תלונה במשטרה התבססה על בדיקות שבוצעו על ידי אנשי מקצוע מיומנים. לפיכך, התנהגות החברה לא הייתה רשלנית או זדונית. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לקבל תגמולי ביטוח בגין נזקי השריפה, לרבות נזקים ישירים למלאי, לתכולה ולמבנה, וכן נזקים כלכליים עקיפים תוצאתיים שניתן היה לצפות שינבעו מסירובה של חברת הביטוח לשלם תגמולים במועד. עם זאת, תביעות התובעים לנזקים בגין ההליך הפלילי, לרבות הוצאות ניהול המשפט, עוגמת נפש ואובדן מוניטין ועסקים, לא הוכחו ולכן נדחו. בית המשפט הורה לחברת הביטוח לשלם לתובעים 893,337 ₪ בגין נזק ישיר, 26,591 ₪ בגין אובדן הכנסה ו-230,000 ₪ בגין עלויות מימון אשראי, כולם צמודים למדד המחירים לצרכן ובתוספת ריבית כנדרש בחוק החל ממועדים מוגדרים. בנוסף, חברת הביטוח נדרשה לשאת במלוא הוצאות ההקלטה והתמלול של ישיבות ההוכחות, מחצית מאגרת בית המשפט ו-180,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.