בד"מ 18/04

תקציר

הנאשם, עורך דין במקצועו, ייצג את אחותו בתיק צו הגנה. הוא חתם בשמה על תצהיר, שבו אישר שהיא הופיעה בפניו – דבר שלא עשתה. הוא גם אישר את חתימתה על המסמך, שהטעה את בית המשפט, את שותפו המנהל את התיק ואחרים. הנאשם טען כי הוא מוסמך לכך, אך בית הדין המשמעתי הרשיע אותו בכל האישומים, לרבות פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין. הם ראו במעשיו חומרה, שפגעו באמון בין עורכי הדין לבית המשפט, אך הודו שפעל מתוך מצוקה וללא כוונת זדון. הפסיקה בנוגע למעשים דומים השתנתה מאוד, עם עונשים שנעו בין אזהרות להשעיה בפועל. נוכח מצוקתו של הנאשם, נסיבותיו האישיות והיעדר עבר משמעתי קודם, השעה בית הדין את חברותו בשלושה חודשים, מאסר על תנאי למשך שנתיים ונזיפה. הם גם הורו לפרסם את פסק הדין מבלי להזכיר את שמו.