רע"א 2282/03

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה ביקש המערער לבטל את דחיית הכרזת פשיטת הרגל שלו על ידי בית המשפט. במקור, הגישה המערערת בקשה לפשיטת רגל אשר נדחתה בעקבות המלצתו השלילית של כונס הנכסים הרשמי. בית משפט קמא מצא כי המערער לא הוכיח באופן משכנע כי צרותיו הכלכליות נבעו מפעילות עסקית כדין ובתום לב. המערער לא המציא מסמכים כספיים נדרשים או דוחות מבוקרים שיבהירו את הנסיבות שהובילו לקשייו הכלכליים. יתר על כן, חובותיו לרשויות המס ואי התגוננות מפני תביעות וחובות הרעו את מצבו הכלכלי. המערער טען כי שמירת מסמכים עבור חברות שהפסיקו את פעילותן שנים לפני הגשתו אינה סבירה, ומצבו הכלכלי מונע ממנו לקבל תמיכה משפטית להתגונן מפני תביעות. עם זאת, המשיב הדגיש את חוסר הגילוי של המערער ואת אי ההתאמות בדוחותיו הכספיים. על פי פקודת פשיטת הרגל, בית המשפט בוחן את תום ליבו של החייב הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו. הימנעותו של המערער משמירת מסמכים לא הצביעה באופן אוטומטי על חוסר תום לב. החוק הרלוונטי רואה בתחזוקת מסמכים בשלוש השנים שקדמו לפשיטת רגל כקריטית, ואי ביצוע פעולה זו עשוי להצביע על רשלנות אך לא בהכרח על חוסר תום לב, בהתאם לפרטי המקרה. במצבה של המערערת, נוכח הפער הארוך שחלף מאז הסתיימה פעילות החברות, לא נקבע כי מדובר בחוסר תום לב. בנוסף, התפתחויות כמו חוב המס המופחת שלו ונכונותו להגיע להסדר עם הנושים הצביעו על נטייה לפתור את בעיותיו הפיננסיות. לפיכך, הערעור נדון בחיוב על ידי הערכאה הגבוהה יותר, עם ההחלטה לבטל את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר נגד הכרזת המערער כפושט רגל, תוך מתן המלצה לדיון מחודש בתיק בבית המשפט המחוזי. הן הנשיא א' ברק והן השופט א' ריבלין הסכימו, ופסק הדין ניתן לטובת המערער.