ב"ש 10359/07

תקציר

עורך דין, המבקש, הואשם בעבירה על סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים בכך שסיפק סמים ופריטים אסורים אחרים לשני אסירים בכלא השרון. הראיות שהוצגו כללו שיחה מוקלטת בין המבקשת לבין האסירים, שבה נראה היה שהיא תעביר להם את הפריטים. המבקש טען כי הראיות הן נסיבתיות וכי לא ניתן היה להעביר את הפריטים מאחר והיו בדיקות ביטחוניות. עוד טענה כי יש להגן על השיחה בחיסיון עורך דין-לקוח. עם זאת, השופט קבע כי השיחה הצביעה על פעילות פלילית ואינה מוגנת. כמו כן, השופט קבע כי הראיות שהוצגו מהוות ראיות לכאורה והותיר על כנו את צו מעצר הבית בשל חומרת העבירה והחשש מעבירה חוזרת של המבקש. השופט דחה את הבקשה להסיר או לתקן את תנאי מעצר הבית, ולא מצא סיבה להאמין שהמבקשת תציית לחוק או שעיסוקה יהיה בטוח. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות הקיימות, לרבות השיחה המוקלטת וגילוי הפריטים המוברחים זמן קצר לאחר הפגישה.