ע"פ 2376/07

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט נובעים מגזר דין שגזר בית משפט השלום בחיפה על חיים מוסא, חבר מועצת עיריית נהריה. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2003 הסכימו מוסא וחברים נוספים לתמוך במועמד יריב לראשות העיר בתמורה למינוי תומכיו של מוסא לתפקידים שונים במנגנון המוניציפלי. בעקבות זאת הואשם מוסא בהסכמה לקבל שוחד בחירות, והודה בכך. בית משפט קמא הרשיע אותו בעבירה והטיל עליו שלושה חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל לרצות כעבודות שירות, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס ופסילה של שבע שנים מלשמש בכל משרה ציבורית, לרבות מקום מושבו במועצת העירייה. הן המדינה והן מוסא ערערו על פסק הדין. המדינה טענה כי יש להאריך את תקופת המאסר מעבר לשלושה חודשים, ואילו מוסא טען כי יש לבטל את קביעת החרפה, שכן בית משפט קמא לא היה מוסמך לקבוע זאת. השופט גריל הסכים עם ערעור המדינה, והאריך את תקופת המאסר לשלושה חודשים ויום אחד, מה שיפסול משפטית את מוסא מהתמודדות לתפקיד למשך שבע שנים. השופט נאמן הסכים עם דעתו של גריל. מנגד, השופט ברלינר חלק על כך, וסבר כי בית משפט קמא אינו מוסמך לפסול את מוסא מלכהן וכי המחוקק התכוון להעניק סמכות זו באופן בלעדי לבית המשפט לעניינים מנהליים. בנוסף, השופט ברלינר היה מקבל את ערעורו של מוסא בעניין קביעת קלון, שכן ביקורתו של בית משפט קמא על מעשיו לא הייתה מוצדקת. עם זאת, החלטת הרוב דחתה את ערעורו של מוסא, ואישרה את קביעתו של בית משפט קמא בדבר קלון. הכרעת הדין הדגישה את חומרת מעשיו של מוסא, שהיו כרוכים בסחר בתפקידים ציבוריים תמורת רווח אישי, המצדיקים את פסילתו.