ה"פ 35854-11-09

תקציר

בית המשפט דוחה את טענת המשיבים בדבר שיהוי בהגשת התביעה, שכן אין בכך כדי להצביע על ויתור התובע על זכות התביעה או להביא ראיות לשינוי נסיבות עקב השיהוי. בית המשפט דוחה גם את טענת המשיבים כי הסכם המכר בין המבקשת לבין יוסי לא נחתם, שכן הם אינם מביאים ראיות מספיקות. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי זכותה של המבקשת במקרקעין אינה גוברת על זכויותיה של מאירה, שכן יוסי כבר העביר לה את זכויות החכירה שלו בהסכם ממון קודם. לפיכך נדחית תביעתו של המבקש לסעד הצהרתי. בית המשפט בוחן את העסקאות הסותרות בהן מעורב יוסי ומוצא כי הימנעותו של המבקש מביצוע בדיקת נאותות וחוסר תום לבו הופכים את תביעתו לנחותה, לעומת זכויותיה של מאירה כבעלים של העסקה הראשונה. המבקש ידע כי זכויות החכירה של יוסי אינן רשומות על שמו ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות, אלא הסתמך אך ורק על הצהרותיו של יוסי. בנוסף, הימנעותו של המבקש מלדווח על עסקת המכר לרשויות המס מעידה עוד יותר על חוסר תום לב. משכך, קובע בית המשפט כי זכויותיה של מאירה גוברות על טענות המבקש. התביעה נדחית, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪, בתוספת הפרשי מע"מ, ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומהווה דחייה גורפת של טענות המבקש.