עמל"ע 39080-05-10
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
הערעור נסוב סביב ההליכים המשמעתיים שננקטו נגד עורכי דין בגין התבטאויותיהם המשמשות זה נגד זה במהלך הליכים משפטיים. בית המשפט מכיר באופיים הסוער של עימותים משפטיים ובצורך לתחום גבולות תוך איזון בין חופש הביטוי לנורמות האתיות של מקצוע עריכת הדין. במקרה ספציפי זה, הודעתו של המערער הפרה את חזקת החפות של המתלונן וגרמה לו נזק ללא קשר רלוונטי לטענה שהוצגה. בית המשפט מדגיש כי על עורכי הדין להיזהר שלא להפר את חזקת החפות, מה גם שהם מהווים מודל לחיקוי בהקשר זה. בית המשפט דוחה גם את טענות המערער בדבר פגמים שנפלו בתלונה והצורך בהחלטה פה אחד, שכן הדין הקיים אינו תומך בטענותיו. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהרשעה, אך נוכח נכונותו של המערער להתנצל, הוא מבטל את הקנס הכספי תוך קיום הנזיפה. לפיכך, הערעור נדחה בחלקו, והעיצום הכספי מבוטל. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.
חקיקה מקושרת
עמל"ע 39080-05-10 אבן-אור נ' לשכת עורכי הדין בישראל, מחוזי (26.6.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.