ת"פ 1123/04

תקציר

הכרעת הדין הרשיעה את עמרם בן ברוך לוי בעבירה של חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות כהגדרתה בסעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק העונשין. עבירה זו התרחשה ב-17 באוגוסט 2004, כאשר לוי דקר את אלכסנדר סואנסקי בבטנו ובישבנו באמצעות חפץ חד במרכז מסחרי בקריית שמונה, מה שגרם לסואנסקי לעבור ניתוח ולקטוע חלק מהמעי הדק שלו. לאורך המשפט הכחיש לוי את הטענות והציג עדויות סותרות. התביעה, לעומת זאת, הציגה עדויות משכנעות וקוהרנטיות של סואנסקי ועדים נוספים, וכן ראיות פיזיות הקושרות את לוי לביצוע העבירה. עדויותיהם נתמכו במסמכים רפואיים המאשרים את פציעתו של סואנסקי. השופט השתכנע מטיעוני התביעה וממהימנות העדים, וקבע מעבר לכל ספק סביר כי לוי אשם בעבירה בה הואשם. השופט הדגיש את התנהגותו המפלילה של לוי, כמו כיבוס חולצתו זמן קצר לאחר האירוע ואת אמירותיו הסותרות. כמו כן, השופטת ציינה כי אופן ביצוע הדקירה לא זיכה את לוי, שכן החבלות שנגרמו לקורבן יכלו להיגרם כאשר לוי ישב והקורבן עמד בסמוך. השופט התייחס גם ליסוד הנפשי של העבירה, והגיע למסקנה כי ניתן להסיק את כוונתו של לוי לגרום לחבלה חמורה מהנסיבות, ובפרט מפצעי הדקירה החוזרים. לאור הראיות והנסיבות, הרשיע השופט את לוי בעבירת החבלה בנסיבות מחמירות וקבע דיון בגזר הדין. ההחלטה ניתנה בנוכחות שני הצדדים ב-14 ביולי 2005.