ת"א 2459/08

תקציר

התובעת, שהייתה בעלת דירה, נפגשה בתחילת שנת 2006 עם בא כוח הנתבעים, עו"ד ימיני, כדי לדון במכירת דירתה. עו"ד ימיני ביקר את התובע מספר פעמים במהלך כחצי שנה, ובסופו של דבר חתמו השניים על הסכם מכר ביוני 2006. התובעת שינתה את דעתה וניסתה לבטל את ההסכם בטענה שלא הייתה כשירה נפשית לחתום עליו. התיק הגיע לבית המשפט כדי לקבוע האם לתובעת יש יכולת נפשית להתקשר בחוזה, האם הנתבעים ניצלו את חוסר הייצוג שלה והאם יש לבטל את ההסכם. השופטת פירטה את טענות התובע ואת הפרכות הנתבעים. התובעת טענה כי אינה כשירה לחתום על ההסכם בשל פגיעת ראש קשה כתוצאה מתאונת דרכים, והציגה שתי חוות דעת מומחה התומכות בטענתה. עם זאת, השופט מצא בעיות במסקנות המומחים, וציין כי הם הסתמכו על מידע חלקי וכי חוות דעתם אינה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות שהוצגו, לרבות רישומי העבודה והאישורים של התובע. השופטת שקלה גם את התנהגותה של התובעת במהלך המשא ומתן ומצאה כי היא דרשה שינויים בהסכם וניהלה משא ומתן על התנאים, דבר המעיד על הבנתה ויכולתה. השופטת קבעה כי הנתבעים ובאי כוחם לא פעלו בחוסר תום לב, כפי שהציע עו"ד ימיני לתובע ייצוג, ותנאי ההסכם היו הוגנים ומתומחרים כראוי. השופט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את חוסר יכולתה הנפשית או כל הטעיה או עושק מצד הנתבעים. זאת ועוד, התמהמהותה של התובעת בניסיון לבטל את ההסכם עד שנה לאחר חתימתו הייתה בלתי סבירה. לפיכך החליטה השופטת כי אין לבטל את ההסכם, אך כפשרה, יתרת התשלום עודכנה לפי שווי הדירה בשנת 2008. התובע חויב לשאת בהוצאות המומחים ובשכר טרחת שני הצדדים, כאשר התובע שילם לנתבעים 10,000 ₪ נוספים.