ע"פ 515/73

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בפריצה לדירה ובגניבה, על סמך עדותו של עד יחיד, אורי חכים, שטען כי המערער הודה בעבירה. המערער הכחיש את ההודאה ואת ביצוע העבירה. השופט האמין לעדותו של אורי ומצא כי יש די ראיות, בנוסף להודאה, כדי להרשיע את המערער. ראיה נוספת זו כללה את העובדה שחלק מהפריטים הגנובים נמצאו אצל סנדלר, שהעיד כי חבר של המערער הביא לו אותם. סנגורו של המערער טען כי אורי אינו עד מהימן וכי הראיות הנוספות אינן מספיקות. בית המשפט העליון הסכים כי יש להתייחס בזהירות לעדותו של עד כזה, אך אישר את ההרשעה. דעת הרוב קבעה כי מרגע שהשופט מצא את עדותו של אורי אמינה, ערכאת ערעור אינה יכולה לבטל החלטה זו. עוד נקבע כי דרישת הראיות הנוספת להודאות נועדה רק להבטיח את אמיתות ההודאה ואין לבחון אותה כדי לערער את אמינותה. השופט עציוני, בחוות דעת חולקת, טען כי הראיות הנוספות במקרה זה אינן מספיקות, מה גם שהמערער הכחיש את מסירת ההודאה. לדברי עציוני, במקרים כאלה הראיות הנוספות צריכות להיות משמעותיות וגובלות בראיות תומכות. הוא הדגיש כי ההודאה לא נמסרה למשטרה וכי האפשרויות הרגילות להעריך את מהימנות עדותו של עד אינן זמינות. עציוני הגיע למסקנה כי לבית המשפט המחוזי אין עילה להרשיע את המערער על סמך הראיות.