ע"ע 13353-11-16

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה שבו היו מעורבים שני מבקשים, טוטאל סולושנס בע"מ, חברה להשמת כוח אדם, וא. דורי, חברת בנייה, ועובדם לשעבר, מבקש מקלט מאריתריאה שעבד באתרי הבנייה של האחרונה. את העובד ייצגו שני שופטים, מר מרדכי נגר ומר יצחק סרי. מוקדם יותר פסק בית הדין האזורי לטובת העובד, והורה לחברות לשלם לו 100,205 שקל כולל הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים שונים, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל. פסק הדין התבסס על החלת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם וצו ההרחבה לענף הבניין על עבודתו של העובד. סכום זה חושב על בסיס טענות העובד בדבר שעות עבודתו ושכרו, ופיצוי בגין פיטוריו. החברות ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ובמקביל ביקשו עיכוב ביצוע, שניתן על ידי בית המשפט. החברות טענו כי בתי משפט אחרים פסקו אחרת במקרים דומים, וכי על העסקתו של העובד חל צו הרחבה שונה. הם חלקו גם על טענות העובד בנוגע לשעות עבודתו ונסיבות פיטוריו. כמו כן, הם הדגישו את מעמדו של העובד כאזרח זר שעזב את הארץ, מה שמקשה על החזר תשלומים אם הערעור יצלח. העובד, לעומת זאת, טען כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, וכי מעמדו כעובד זר המבקש מקלט אינו מצדיק דחיית התשלומים. בית המשפט, לאחר ששקל את טענות הצדדים, נעתר לבקשת החברות לעיכוב ביצוע, בתנאי שיפקידו במשותף את הסכום שנפסק בקופת בית המשפט או ימציאו ערבות בנקאית עד ליום 17.1.2017. בית הדין ביסס את החלטתו על סיכויי הצלחת הערעור ועל מאזן הנוחות, וציין כי היעדרותו של העובד מהארץ והיעדר מידע על מקום הימצאו הנוכחי היטו את הכף לטובת החברות. עיכוב הביצוע יישאר על כנו עד להכרעה בערעור.