דב"ע 76/98

תקציר

פסק הדין, תב"ע נ/4952-15, עסק במקרה שנדון בפני כב' השופט סומך, בו היו מעורבים שלושה מערערים (אב ושני בניו) שעבדו כשומרים בחברה לייצור מזון, המשיב, בתקופות שונות בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. המערערים הגישו תביעות כנגד המשיב בגין תביעות שונות, לרבות פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה ונוכחות נוספת. השימוע איחד את כל הטענות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי קיבל חלק מטענות המערערים ודחה אחרות. תביעותיו של המערער מס' 1 לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים התקבלו, ואילו תביעותיו לתוספת נוכחות וגמול שעות נוספות נדחו. תביעותיו של המערער מס' 2 לדמי חגים ולתוספת נוכחות נדחו, ואילו תביעותיו בגין עבודה בשעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית נדחו. תביעותיו של המערער מס' 3 לפדיון חופשות, פיצויי פיטורים ודמי חגים התקבלו, אך תביעותיו לדמי הבראה, תוספת נוכחות וגמול שעות נוספות נדחו. בית המשפט ביסס את פסיקתו על הראיות שהוצגו, שכללו את תצהירי המערערים וחקירותיהם הנגדיות, ואת דברי ההגנה של המשיב. השופטים הסכימו עם דחיית התביעות לגמול שעות נוספות על ידי בית המשפט המחוזי, וקבעו כי ראיות המערערים אינן עקביות ואינן אמינות. עם זאת, בית הדין פסק לטובת המערערים בחלק מהתביעות, והורה למשיבה לשלם פיצויי פיטורים, דמי חגים ודמי הבראה, בצירוף הפרשים וריביות צמודים. בנוסף, פסק בית המשפט למערערים סכומים משתנים של הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, אשר חויב המשיב לשלם. ההחלטה התקבלה על סמך הצלחתם החלקית של המערערים בערעוריהם. למערערת מס' 1 נפסק 2,750 ₪, למערערת מס' 2 נפסק 2,000 ₪, ולמערערת מס' 3 נפסק 1,500 ₪, כולם כולל מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. פסק דין זה ניתן ביום 15.12.98 על ידי בית הדין הארצי לעבודה.