ס"ע 6461-09-10

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבע, מעסיקו, לפיצויי פיטורים ופיצויים אחרים בעקבות סיום עבודתו. הנתבע טען כי התובע התפטר מרצונו וללא הודעה מוקדמת, וכי קיבל את כל זכויותיו כדין. בית הדין בחן את נסיבות עזיבתו של התובע, ומצא כי טענת הפיטורים שלו לא נתמכה בראיות קוהרנטיות, בעוד שגם גרסת הנתבע מוטלת בספק. מאחר שעל התובע עמד נטל ההוכחה, נדחתה תביעתו לפיצויי פיטורים ולפיצויי תקופת הודעה מוקדמת. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת התובע לדמי הבראה, שכן הנתבע לא הציג ראיות להסכמת התובע לכלול זאת בשכרו הכולל, והתעריפים לא עודכנו. לתובעת נפסקו 4760 ₪ דמי הבראה בגין השנתיים האחרונות להעסקתה. באשר לדמי חגים ודמי נסיעה, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת, שכן טענות התובעת לא הוכחו דיים. תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים ולפיצויים נלווים נדחתה, ואילו תביעתו לדמי הבראה התקבלה, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפיטורים ועד למועד התשלום בפועל. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.