ת"א 18229/07

תקציר

התובע נפגע כאשר יצא מרכבו לאחר תאונה ונפגע מרכב חולף אחר. הוא תבע את נהג רכבו ואת מבטחת רכבו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך הנתבעים טענו כי התובע היה הולך רגל בעת התאונה וכי האחריות מוטלת על נהג הרכב החולף. בית המשפט בחן את נסיבות התאונה ומצא כי הימצאותו של התובע מחוץ לרכב אינה מהווה "שימוש" ברכבו ולכן יש לראות בו הולך רגל. נפסק כי החבות לפיצויי התובע מוטלת על נהג הרכב החולף ותביעת התובע כנגד הנתבעים נדחית. באשר לנזקיו של התובע, קבע בית המשפט כי נכותו הרפואית היא בשיעור של 14.5% ונכותו התפקודית בשיעור של 15%. בית המשפט הכריע גם בתביעות התובע בגין הפסדי השתכרות, כאב וסבל, עזרה מאחרים, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, והורה לנתבעים לשלם לתובע סכום קצוב, הכולל הוצאות משפט. ניכויים בוצעו בגין תשלומים שכבר שולמו על ידי הנתבעים לתובע.