ע"ז 1400/05

תקציר

פסק הדין עוסק בשתי בקשות הנוגעות לקיום הצוואה שהותיר אחריו המנוח מ'. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי בנו החורג של המנוח, ד"ר י', מבקשת לקיים את הצוואה, ואילו השנייה, שהוגשה על ידי בתו של המנוח, מתנגדת לקיום אותה צוואה. לטענת המתנגד, יש לבטל את הצוואה מכמה טעמים. ראשית, טוענת המתנגדת כי הצוואה נערכה בזמן שהמנוחה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד בעלה, שהוא גם אביה של המבקשת. לטענתה, הצוואה אינה סבירה, ומעידה על אוזלת ידה של המנוחה, שכן המבקשת אינה בתה הביולוגית, לא הייתה בקשר עם המנוח ולא נכחה בהלווייתה. זאת ועוד, טוענת המתנגדת כי אביה, של המבקש, נטל חלק בניסוח הצוואה והפך אותה לחסרת תוקף. עוד היא טוענת כי הצוואה נערכה בשל הונאה או טעות, וכי אין בה הסבר לנישול שלה ושל ילדיה. לפיכך מבקשת המתנגדת כי תצהיר קודם, המציין אותה כיורשת היחידה, יוכר כצוואת המנוח. שנית, המבקש טוען כי הצוואה מבטאת את רצונו החופשי של המנוח ולכן יש לקיימה. הוא מתאר מערכת יחסים חיובית עם המנוח וטוען שטענות המתנגד אינן מבוססות וספקולטיביות. באשר למעורבותו של אביו בצוואה, מסביר המבקש כי למרות שאביו הסיע את המנוח למשרדו של עורך הדין, הוא לא נכח בעת החתימה על הצוואה. הדיון בבית המשפט נפתח בהצגת המסגרת הנורמטיבית, תוך התמקדות בדרישות החוק לצוואה תקפה, לרבות כשירותו של המצווה והיעדר השפעה או השתתפות בלתי הוגנת בעריכת הצוואה. השופט מנתח בהרחבה כל אחת מטענות המתנגד ומוצא אותן לא משכנעות. הראיות מצביעות על כך שהמנוחה הייתה כשירה ומודעת למעשיה, והמתנגדת לא סיפקה הוכחות מספיקות להשפעה בלתי הוגנת או מרמה. בנוסף, מקבל בית המשפט את הסברו של המבקש בדבר מעורבותו המוגבלת של אביו בעריכת הצוואה. השופט מציין גם את מערכת היחסים המתוחה בין המתנגד למנוח, ומצביע על כך שהדרתו של המתנגד מהצוואה נבעה מסכסוך ביניהם, ולא מאי סדרים כלשהם בביצוע הצוואה. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי המתנגדת לא הציגה ראיות מהימנות לתמיכה בטענותיה ופוסק לטובת המבקש, ומורה על ביצוע צוואת המנוח. המתנגד נדרש לכסות את הוצאותיו ושכר טרחתו של המבקש, ופסק הדין ניתן בהעדרו, תוך ויתור על נוכחות המתנגד.