עע"מ 1347/07

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של עובד זר מנפאל, שבקשתו להישאר בישראל לאחר שהועסק כמטפל נדחתה על ידי משרד הפנים. העובד החליף מעסיק שלוש פעמים, וזו הייתה אחת הסיבות להכחשה. היא גם שהתה במדינה באופן בלתי חוקי במשך חודשיים לאחר שפג תוקף הוויזה שלה. עם זאת, בית המשפט הכריע לטובתה, תוך ציון נסיבות מיוחדות. השופטת ארבל הדגישה את פגיעותם וניצולם של העובדים הזרים ואת הצורך לנהוג בהם בכבוד. למרות שהעובדת לא הקפידה על הדרישות, השופטת ארבל לא ראתה הצדקה לחייב אותה לשאת את דגל ההרתעה, במיוחד נוכח התקופה הקצרה של שהייה בלתי חוקית ורצונה לכאורה לכבד את החוק. יתר על כן, השופטת הטילה ספק אם העובדת הבינה היטב את ההליכים המשפטיים וההחלטות בשל קשיי שפה. השופט אלון, אף שלא מצא סיבה לערער על הנהלים שנקבעו לגבי עובדים זרים, הסכים עם החלטתה של השופטת ארבל בהתבסס על הנסיבות הספציפיות של המקרה. נראה כי קיימת אי הבנה בין המערערת לבין רשויות ההגירה בנוגע לתנאי שחרורה ממעצר. לבסוף, השופט פרוקצ'יה לא ראה תחילה סיבה להתערב בהכחשה, אך שינה את דעתו עם היוודע המכתב ממנהל האוכלוסין. מכתב זה הצביע לכאורה על כך שהעובדת שוחררה כדי למצוא מעסיק חדש, תנאי שייתכן שמילאה. פסק הדין קיבל אפוא את הערעור על יסוד נסיבות מיוחדות אלה, מבלי לפגוע במדיניות ובנהלים הכלליים.