ת"א 60129-12-12

תקציר

פסק הדין דן בקבילות ראיות מוקלטות ובפסילה אפשרית של תמליל שיחה. השופטת פותחת בדחיית טענתו הטכנית של המבקש, לפיה יש לפסול את ההקלטה בנימוק שהיא נמסרה כקובץ שמע ללא מכשיר ההקלטה. השופט מכיר בהתקדמות הטכנולוגית המהירה ומדגיש כי בית המשפט לא צריך להיות כבול לדרישות ארכאיות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות הטכנולוגית המודרנית. לפיכך, היעדרו של מכשיר ההקלטה עצמו אינו מצדיק את דחיית ההקלטה כראיה. לאחר מכן, השופט מתייחס לטענות על פגמים בהקלטה, כגון חתכים, לחישות ובעיות זיהוי. הם מתייחסים למגמה בבתי המשפט להרחיב את קבלת הראיה ולאחר מכן לקבוע את משקלה במהלך הליך הביקורת השיפוטית. קבילות ההקלטה נבחנת על סמך שלושה מבחנים שהותוו בפסק דין קודם. השופט קובע כי פגמים טכניים אינם מצדיקים בהכרח את פסילת ההקלטה, במיוחד כאשר ישנם חלקים ברורים הניתנים להבנה. כמו כן, השופטת דנה בטענה כי הצדדים התרחקו במכוון ממכשיר ההקלטה. בהסתמך על פסיקות קודמות, קובע השופט כי אין לפסול הקלטות באופן אוטומטי בשל הפרעות מכוונות או קטעים בלתי מובנים. כל עוד אין ראיות לכוונת זדון לשנות את ההקלטה, קבילותה נשמרת. משקלן של ראיות אלה נקבע בשלב פסק הדין. לגבי תמליל השיחה, השופט קובע כי יש צורך בתצהיר או מסמך תומך מהמתמלל. הם רואים במסמך שהוגש ביום 15.5.2014 בסיס אפשרי לסייג את התמליל כראיה, ובלבד שיתקיימו תנאים פורמליים מסוימים, לרבות שמו המלא ומספר תעודת הזהות של המתמלל. השופט מגיע למסקנה כי הראיה קבילה, ומשקלה ייבחן במהלך פסק הדין. עלויות הבקשה יישאו על כל צד.