עמ"נ 1069-06-13

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור המערערת בעניין הארנונה לשנת 2002, עליו ניסתה המערערת לערער שנים רבות לאחר שחלף המועד האחרון להשגות. על פי חוק הרשויות המקומיות, ערר על קביעת ארנונה כללית יש להגיש בתוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, דבר שהמערערת לא עשתה. פסק הדין מדגיש את סופיות שומת המס, כלומר משחלפה תקופת ההשגה, השומה הופכת לסופית ולא ניתן לערער עליה. זה חל על כל משלמי המסים, בין אם הם שילמו את המס או לא. המערער טען כי הוטעה על ידי פקיד עירייה לחשוב כי שיעור המס הנמוך ביותר החל על הנכס שלו הוא שיעור המחסן, אך השופט דחה טענה זו וציין כי היא הועלתה מאוחר מדי בהליך המשפטי ונעדרה פירוט וראיות. יתר על כן, השופט מצא כי טענות המערער בדבר השימוש בנכס שלו ומצבו לא הוכחו ולא ניתן לאמת אותן בשלב מאוחר זה, ולכן אינן מצדיקות פתיחה מחדש של שומת המס. עוד ציינה השופטת כי אם המערער חש שנפגע מהתנהלות העירייה, הוא יכול לשקול הגשת תביעת נזיקין. לבסוף הורה השופט למערערת לכסות את הוצאות המשיב, וקבע את הסכום על 7,500 ₪.