סע"ש 45556-05-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש מבקש מקלט מסודן נגד מעסיקו לשעבר, בדרישה לתשלום שכר וזכויות סוציאליות הנובעות מהעסקתו. התובעת עבדה אצל הנתבעת, ספקית שירותי ניקיון, מיולי 2016 ועד אוקטובר 2017. הסוגיות המרכזיות במקרה זה היו זהות מעסיקה של התובעת, תחולת צו הארכה בענף הניקיון, שכרה הקובע של התובעת, נסיבות פיטוריה של התובעת ותשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות. בית הדין קבע כי הנתבעת אכן הייתה מעסיקה של התובעת. נקבע כי הנתבעת הוציאה את תלושי השכר של התובע, חתמה על טופס הודעה לעובד ושילמה לתובע את שכרו. בנוסף, קבע בית המשפט כי צו ההארכה בענף הניקיון חל על עסקיה של הנתבעת, שכן היא סיפקה בעיקר שירותי ניקיון. באשר לשכרו של התובע, דחה בית המשפט את טענת התובע כי שכרו השעתי נטו סוכם על 30 ₪, ומצא בתלושי השכר שהציגה הנתבעת אמינים יותר. גם טענת התובע כי פוטר באופן שרירותי נדחתה, שכן עדותו הייתה מעורפלת ולא ברורה. תחת זאת, נקבע כי סיום העסקתו של התובע הוא תוצאה של התפטרות. עם זאת, הנאשם חויב להחזיר ניכויים מסוימים שלא כדין הקשורים להפקדת מסתננים ולהחזר הלוואה, בסך כולל של 2,695 ₪. בית המשפט גם הורה לנתבעת לשלם לתובע 13 ₪ בגין ניכוי יתר של ביטוח בריאות ואישר תנאים סוציאליים מסוימים, לרבות דמי הבראה, ותק נוסף ודמי חגים. כמו כן, בית הדין פסק לתובע 2,000 ₪ כפיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד, שנחתמה אך לא נכתבה בשפה שהעובד הבין. בנוסף, נפסק לתובע פיצוי בסך 3,000 ₪ בגין פגמים בתלושי השכר, שהעלו חשד לאי תקינות. הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאות משפטו, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.