פר"ק 27326-02-18

תקציר

פסק הדין מאשר מכירת תוכנה כמבוקש, ודוחה התנגדות של טולדנו, שביקש גם הוא דיון בעל פה בבקשה. ההחלטה מבוססת על מספר סיבות מרכזיות. ראשית, נשקלים שיקולי הגינות ותום לב, כאשר בית המשפט מציין כי כל המציעים היו מודעים לחוסר הכוונה לבצע תמחור והיה עליהם לחלוק על תנאי זה מראש אם הייתה להם בעיה איתו. המציעים נתפסים כמי שקיבלו בדיעבד את "כללי המשחק" על ידי הגשת הצעותיהם, וכעת אינם יכולים לערער על חוקיות הזוכה. שנית, שיקול דעתו הבלעדי של המנהל המיוחד, ונטייתו של בית המשפט שלא להתערב בהחלטות כאלה, נלקחים בחשבון. פעולותיו של המנהל המיוחד בניהול המכירה נתפסות כסבירות, תוך גילוי נאותות בניסיון למקסם רווח לנושים. כן מוכרת זכותו של המנהל לנהל משא ומתן ולשנות את תנאי המכירה. שלישית, נבחנת ההערכה הכלכלית של ההצעות הסופיות, כאשר ההפרש הכספי הקטן בין הצעותיהם של טולדנו וטטרונט - כ-13 אלף שקל - אינו מהווה סיבה מספקת לעכב את ההליך ולהסתכן בפגיעה באמון הציבור בהליכי פשיטת הרגל. הניסיון המתעכב של טולדנו לשפר את הצעתו נתפס כמעניק לו יתרון בלתי הוגן, ובית המשפט מעדיף את ודאות הצעתה של טטרונט, במיוחד לאור המשאבים שכבר הושקעו והסתמכותה של טטרונט על כללי המכרז. עוד מציין בית המשפט כי לכל המציעים ניתנה הזדמנות שווה לשפר את הצעותיהם, וכי קשריו של טולדנו עם החברה המפורקת מעלים שאלות לגבי תקינות הצעתו. לבסוף, הבקשה לדיון בעל-פה נדחית, שכן בית המשפט סבור כי ניתן להכריע בעניין ללא דיון נוסף, ואין ביטחון סביר כי הליך תמחור חדש יניב תוצאה טובה יותר. התוכנה נמכרת לטטרונט תמורת 121,000 שקל בתוספת מע"מ, והמנהל המיוחד מונחה לשלם למארק דמי ייעוץ, כאשר יתרת התמורה תופקד בקרן הפירוק.